קצו, ג

דא"א וע"י שמשם נפרד והי' לארבעה ראשים כמ"ש ומשם יפרד כו' אבל מעבר לנהר זה עדיין אין שם התחלקות ופירוד כלל ולא חיבור והתכללות משא"כ מנהר זה משם יפרד וגם יתכלל שזהו בבחי' התיקון. וביאור הענין הנה ידוע בענין עקודים נקודים וברודים כו' שבבחי' העקודים הכל עקוד בכלי א' ונקודים הוא ההתחלקות ליו"ד כלים. וברודים הוא בחי' ההתכללות דבחי' התיקון. והענין הוא דרצון העצמי ופשוט הוא התענוג העצמי ופשוט שנק' רצון ותענוג הנעלם בעצמות אין בו שום הרכבה כלל אפי' בחכ' ע"כ אין בו אפי' מקור לבחי' התחלקות קוין כלל וכלל דבחי' הקוין הוא הנטיה ברצון לחסד או לדין כו' ושם אין נטיה כלל רק עצם התענוג הפשוט כו' שכולו טוב וחסד פשוט כו'. וזהו בחי' העדן עצמו שהוא העוה"ב שנק' יום שכולו טוב כו' (וכמו התפעלות עצמיות דבע"ת מנקודת הרצון ותענוג הפשוט בלי טעם ודעת כלל וכגר שמתגייר כו') ואמנם כאשר הרצון והתענוג הפשוט הנעלם בא במורגש בהשגה וטעם שזהו בחי' בינה שבכתר והוא הנהר שיוצא מעדן להשקות לנשמות בג"ע שיהיו מתענגים על ה' בהשגות שלהם אז יש שרש להתחלקות הקוין דמדות ימין ושמאל כו' ושם שייך להיות מקור להשתלשלות דבחי' התיקון שהוא כאשר נתחלק מיו"ד ליו"ד כו' יתחברו ויתכללו יחד ע"י שם מ"ה דחכ' והוא אחר שמשם יפרד כו' אבל קודם יציאת הנהר בחי' בינה אין בעצמות אור הכתר שרש להתחלקות והתכללות כו' שזהו למעלה מבחי' התהו והתיקון כו' וד"ל. וזהו ויקח את שתי נשיו כו' ויעבור את מעבר יב"ק ר"ת יחוד ברכה קדושה. פי' כי בחי' נהר זה שיוצא מעדן הוא כמו בחינת פרסא המפסיק בין כתר לחכ' כנ"ל והוא הנק' מעבר יבק מפני שממנו שרש לבחינת התחלקות הקוין דבחי' התיקון שנק' יב"ק יחוד ברכה וקדושה ע"כ נק' בשם מעבר יבק דוקא והענין הוא כידוע דעיקר בחי' התיקון הוא ריבוי ההתכללות של אורות העליונים זע"ז בריבוי כלים מכלים שונים כמו התכללות האורות בכלים דתומ"צ וריבוי ההתכללות הזאת באה ע"י בחי' היחודים וזיווגים דמ"ה וב"ן דכר ונוק' שבכל מדריגה די"ס שמתייחדים זע"ז ונולד מזה היחוד אור חדש בתוס' ברכה מרובה על העיקר (כמו ביחו"ע דמצות מעשיות נעשה ונמשך ברכה עליונה ותוס' אור הקדושה העליונה באמרו ברוך אתה ה' אשר קדשנו כו') וזהו ענין יבק יחוד ברכה וקדושה שנמשך הברכה והקדושה בתוספת מרובה ע"י בחי' היחו"ע שבבחי' התיקון שהוא ההתכללות ויחוד דחו"ג שבכל אחד כו' עי"ז נמשך אא"ס בתוס' ברכה וקדושה (כמו שאמר לאדם ואשתו פרו ורבו כו' דביחוד זו"נ כללא דדכר ונוק' שורה השכינה כמאמר איש ואשה זכו שכינה ביניהם להוליד תולדות רבות כו') וזה היה עיקר מדריגת יעקב איש תם כו' בעל עולם התיקון גם כשהי' עובד ללבן הי' עושה כל היחו"ע במקלות אשר פצל כו' כמ"ש בזהר וע"כ אמר ויפרוץ האיש מאד מאד כו' שזהו ענין יב"ק שבבחי' התיקון דוקא מטעם הנ"ל וד"ל. וזהו ויקם בלילה הוא ויקח את שתי נשיו כו' דהנה הגם שיעקב הי' עיקר בחי' התיקון