קנז, ג
וגילוי כנ"ל שוין ממש לפניו כחשיכא כאורה כו' (שהרי הי' האור וחושך משתמשין בערבוביא עד שהבדיל בין האור והחושך כו' כמ"ש במ"א) לפי שאין תופסים מקום כלל לגבי עצמותו ממש. וא"כ מה שהיה שבירת הכלים דתוהו ונפלו למטה בק"נ שנק' חושך גמור. שיהיה התיקון ובירור דחושך על האור דתיקון דחכ' כו'. כדי שיהיה יתרון האור מן החושך העליון כו'. הכל באה מאתו ית' שעשה השבירה להמית ז"מ קדמאין בבחי' ירידה ונפילה למטה ולתקנם ע"י שם מ"ה דתיקון כו'. שכ"ז אינו תופס מקום כלל לגבי אור העצמות ממש שנק' סדכ"ס כו' וד"ל:
(טז) ובזה יובן שרש ענין בבחי' הצחוק העליון שיעשה לצדיקים לע"ל במלחמת לויתן ושור הבר כו'. שיראה להם שכל ענין הבירורים בעה"ד טו"ר שעשו הצדיקים לאהפכא חשוכא לנהורא ע"י שם מ"ה דחכ' עד שנעשה מזה יתרון האור בחושך העליון בשרש הז"מ דתוהו שנתקנו ונכללו באח"פ הכל הוא בחי' צחוק העליון. להיות שבירה ותיקון שיבורר החושך ע"י האור ע"י עבודת הצדיקים לברר ג"כ לע"ש דנוגה דעשי'. שיהפך אל עמים כו'. כמ"ש אז יאמרו בגוים דוקא הגדיל ה' לעשות עם אלה כו'. והצדיקים סוברים שמלחמה זו מצד עצמם היה להפוך חושך לאור. ומפני שתופס מקום אצלם מצד שרש הרע בבחינת ס"ג דתוהו כו'. כמו שיאמרו שנדמה להם כהר גדול כו'. ובאמת גם בבחירה שלהם ניתן הכח והעזר הזה מלמעלה. ואין זה כחם וגבורתם מצד עצמם כי חזק מהם כידוע כמ"ש המרגלים כי חזק הוא ממנו כו'. דאורות דתוהו מקיפים וחזקים הרבה מבחי' אורות דתיקון. ע"כ בנפילתם למטה בק"נ הן קליפות תקיפים וקשים מאוד כו' שהוא היצה"ר שחזק מן היצ"ט כו' ואלמלא ה' עוזרו לא יכול לו כו' כנ"ל. ואמנם קמי' עצמות המאציל זהו כתענוג שבשחוק שעושים השרים במלחמות החיות וכו' שעוזרים פעמים לזה ופעמים לזה כו'. כך במלחמות דטו"ר דחיצונות הכלים דמל' דעשי' גם בשרשם בחושך ואור העליון כלא חשיבא. וע"כ פעמים עוזר לטוב ופעמים לרע. משום דגם חושך לא יחשיך כו' ואינו תופס מקום כלל כנ"ל במ"ש ולא נתכנו כו' בבחי' ד"ע כמו אם צדקת כו' שצדקת הצדיקים עם רשעת הרשע אינן תופסים מקום כלל מטעם הנ"ל. רק שעכ"ז עיקר הרצון והתענוג בצחוק זה. שיבורר החושך דק"נ ע"י האור דחכ' במעשה הצדיקים שיהיה לע"ל. משום דסוף מעשה עלה במח' תחלה שנתאוה להיות לו דירה כו'. שזהו עיקר ענין קבלת השכר לעוה"ב. ולפי הטעם הנ"ל שאין זה אלא בחי' צחוק אין כאן שכר ועונש. אך הענין הוא דגם שבירור בעה"ד טוב ורע. הוא רק בבחי' המל' בחיצוניות הכלים דחו"ג. הרי גם בחי' המל' אחת מע"ס דאצי' דאיהו וחיוהי חד. והפוגם בע"ס דמל' באו"כ כנפש הרשע שמהפך הטוב לרע. יענש בכרת שנכרת נפשו משרשה הראשון. וכמו בעה"ב שאלה לחרפות ודראון כו'. וכמ"ש ויצאו וראו בפגרי האנשים הפושעים בי. בגופא דמלכא. שהוא באו"כ דזו"נ שבבחי' אדם דתיקון. וניתן שכר טוב לצדיקים בגילוי זיו השכינה בג"ע ועוה"ב ע"י שיהפך הרע לטוב ונעשה יתרון האור במל'
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.