קצו, ב

מאי גימ"ל דלי"ת גומל דלים וכן אמרו בזהר במ"ש ואגידה לכם כו') ולע"ל יעלו למעלה בשרשם ברב חסד וטוב העליון שנק' גומל חסדים טובים כו' שלמעלה מן החכ' והטעם והוא מ"ש באליעזר ויקח עשרה גמלים מגמלי אדוניו וכל טוב אדוניו בידו שביו"ד גמלים הללו שהן מקיפים דחסדים טובים כנ"ל היה גנוז בהן כל טוב וחסד דאברהם אדוניו כו'. וזהו שהקריב גמלים מניקות ובניהם שלשים. מניקות דוקא (כמו בחי' הגמ"ח הטבעיות בבנ"א טובים בטבעם שהוא בחי' טוב שבנוג"ה כמו שהוא בתולדתו בקטנות שאין בו רע כלל ואינו נק' חסד לאומים חטאת כו') להיות שרש הגמלים מבחינת המקיפים דתוהו כו' שיעלה לשם החי כמו שהוא בלי שום בירור ותיקון בחלב ודם כי כבר הוברר הכל עד שגם טמא כטהור יחשב וכמ"ש מי יתן כו' (והנה מ"ש מי יתן הוא שיש לפרש בהיפוך מי יתן טהור מטמא שיבדיל הטהור מן הטמא (כמו הטמא שמטהר עצמו במקוה שאין טומאה עצמה נעשה טהור אלא שהובדל ויצא ממנו הטומאה ע"י טהרתו במי המקוה) וזאת ההבדלה בין טהור לטמא הוא בא מכח האח"פ שבבחי' שם מ"ה דתיקון דתורה דוקא וזהו מי יתן מי הפריש והבדיל טהור מן הטמא כו' ולפי' הא' מי יתן טהור מטמא היינו שהטמא עצמו יהופך לטהור ולא בהבדלה לבד (וזהו ענין הקרי והכתי' דימים יוצרו ולו אחד ולא כו' ל"ו בהיפוך הרע והטמא לטהור וחשך לאור ולא אחד בהבדלה בין טו"ר (או להיפוך הל"א בכתר ול"ו בוי"ו במדות כמו ולו נתכנו ולא וכן לא אנחנו) וגם כאן מי יתן כו' הל"ל ולו ולא כו') מפני שבהבדלה דטהור מן הטמא הוא בתכלית עד שהטהור מטמא ממש בא כי נתברר כל הרע דטמא לטהור כמו וזרקתי עליכם מים טהורים כו' וכה"ג) וד"ל. (וכנ"ל דלא באלף בכתר ולו בוי"ו במדות דתיקון דלא כדלעיל כו'):

(י) ומעתה י"ל מ"ש ויקם בלילה הוא ויקח את שתי נשיו כו' ויעבור את מעבר יבק ויקחם ויעבירם את הנחל ויעבר את אשר לו ויותר יעקב לבדו ויאבק איש עמו כו'. ויש להבין מה שהעביר נשיו וילדיו את הנחל ונותר הוא לבדו בעבר הנחל הזה כו' וארז"ל שחזר ליקח הפכים קטנים כו' וזה פלא שבשביל דבר קטן כזה יניח נשיו וילדיו ויחזור לבדו לעבר הנחל כו' וגם מה שתחלה קרא לנהר זה בשם מעבר יבק ואח"כ קוראו בשם נחל ואמר הנחל הידוע ולמה כפל הענין בפ' ויקח את כו' ויעבור כו' ויקחם ויעבירם כו' ועוד ויעבר את אשר לו כו' ומאיזה טעם עשה כל זה. והנה ידוע בספרי הקבלה בתיבת יב"ק ר"ת יחוד ברכה קדושה וזהו ענין מעבר יבק כו'. וביאור הדברים יובן עפ"י מ"ש בזהר ע"פ בעבר הנהר ישבו אבותיכם כו' דנהר זה ההוא נהר דאשתמודע כו' והוא הנהר שיוצא מעדן להשקות את הגן כו' ומעבר לנהר זה שיוצא מעדן היינו בעדן עצמו שנטעו מקדם כו'. והענין הוא כידוע בספרי הקבלה שבחי' פנימית הכתר דא"א וע"י שם עדיין למעלה מבחי' התחלקות קוין כלל רק ע"י בחי' הפרסא המפסיק בין כתר לחו"ב אז נתחלק בהתחלקות דקוין והוא הנהר שהוא בבחי' בינה שבכתר

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.