קנז, ב

דנוגה שיתגבר על הטוב כדי לרע לו. וכמ"ש אשר שלט האדם באדם לרע לו שבתוס' יניקה זו יאבד כמ"ש חיל בלע ויקיאנו והוצאת בלעו מפיו כך בבליעת הרע לטוב יהיה בזה איבודו. כמ"ש בפרוח רשעים כמו עשב כו' כדי להשמידם עדי עד כו'. וזהו בחי' השחוק העליון גם מנצחון הרע על הטוב. שיושב בשמים ישחק על העתיד שיבורר ממנו כל הטוב הזה שנצח ובלע כו' שאין יניקה לרע רק מן הטוב. וכאשר יבורר ממנו כל הטוב ממילא יאבד כידוע וד"ל. ואמנם שרש הענין הוא לפי שכ"ז שצריך בירור ותיקון בעה"ד טו"ר הוא לאחר החטא שנתערב טוב ורע יחד. אבל קודם החטא היה הרע מובדל מן הטוב לגמרי. ולא היה שום קירוב הערך זה עם זה כלל כי אין לרע רק כפי מדתו לבד בצמצום היותר אחרון דקץ שם לחושך כו'. וגם זה היה בו בבחי' הביטול בתכלית לאלקות כנחש הקדמוני שא' ויאמר ה' אל הנחש. משום דקמיה גם חושך לא יחשיך כלל כחשיכא כאורה כו'. וכמו גם בלעם אמר מחזה שדי יחזה כו' שיודע ד"ע ב"ה. ואמר לבלק לא אוכל לעבור פי ה' כו'. ולא יכול לשנות מברכה לקללה דגם שכיוון לשעה ורגע דאל זועם בכל יום בגבורות הקשות כמ"ש כי רגע באפו כו'. אמר מה אקוב לא קבה אל כו' וכה"ג. ולזה ביקש משה שלא תשרה שכינה באוה"ע כמ"ש ונפלינו אני ועמך כו'. ושרש הענין הוא כידוע בשרש עה"ד טו"ר שנתערב ע"י שאכל מעה"ד זה. היינו ענין שבה"כ דבחי' התוהו דז"מ קדמאין שהן בבחי' גבורות עליונות בבחי' המקיפים דכתר בבחי' ע"ס דעיגולים שלמעלה מבחי' התיקון דאדם באו"כ בחכ' כו' וכמ"ש בזוהר דאתגלגלו אתוון דטי"ת ורי"ש כי טו"ר כו' שנק' חשך סתרו שרשו בבחי' חשמ"ל העליון כו' קודם שנמשך האור דחכ' דשם מ"ה דתיקון. אך בפיזור ופירוד הכלים דתוהו למטה מטה נתהווה בחי' מקור למציאות רע דנוגה דבי"ע שנק' חושך גמור. וכמ"ש בזוהר דאתגלגלו כו'. וכמ"ש אתה פוררת בעזך ים כו'. ובחי' נוגה דבריאה רובו טוב כו'. וכמ"ש שטן לשם שמים נתכוין כו'. וכמו משל הזונה עם בן המלך כנ"ל. רק בירידת ההשתלשלות למטה נעשה רע גמור כענין נתן עיניו במקדש כו'. ונק' עולה ומסטין כו' עד רע גמור דנוגה דעשי' שנק' יצה"ר שממנו נמשך המות ונק' מ"ה וכה"ג. ואמנם גם למעלה אמר דגם חשך העליון לא יחשיך כחשיכא כאורה כו'. והיינו למעלה מבחי' התוהו והתיקון דחושך ואור העלם וגילוי שוין ממש. ולזאת גם חושך שלמטה בק"נ אינו מחשיך כנ"ל שבקש משה כו'. ולזה הטעם כל ענין הבירור בעה"ד טו"ר ולהפוך חושך לאור כנ"ל. זהו רק בהתלבשות האורות בכלים דבחי' תיקון דאדם שהוא בחיצוני' הכלים דע"ס דמל' עד שמחו"ג דמל' בבי"ע יש יניקה לגבורות קשות דנוגה והוא שנק' טו"ר ממש כיצ"ט ויצה"ר כו'. ולזאת נמשך בחי' האור דחכ' דתיקון לתקן ולברר לעה"ד טו"ר בתו' ומצות לאהפכא חשוכא כו'. ושיהיה יתרון האור מן החושך דק"נ עד שגם למעלה יהיה יתרון האור מחושך דחשמ"ל העליון להאיר בתוס' אור בשם מ"ה דתיקון כמ"ש במ"א באריכות וד"ל. ונמצא מובן עכ"פ דקמי' עצמות המאציל ממש שהאציל ע"ס דעיגולי' ויושר שהוא בחי' התוהו והתיקון שגם חושך ואור העלם