קצה, ד

כזה כלל כי אם בשחיטה וזריקת דם וחלב וגם דוקא בהמה טהורה ולא טמאה שאין מקריבין שום בהמה טמאה ע"ג המזבח ולא עופות טמאות רק תורים ובני יונה וגם הם ע"י מליקה דוקא ולא כמו שהן חיים כו' ויעקב הקריב גמלים ואתונות שהן בהמות טמאות כו'. אך הנה כ"ז יתורץ בהקדמה א' הנ"ל בהפרש שבין בחי' התיקון לבחינת התוהו שהתורה שרש יסודה הוא בבחי' התיקון כנ"ל היינו שצריך שיומשך האורות בכלים בבחינת או"פ דוקא ובריבוי ההתחלקות בריבוי הכלים מכלים שונים ובהתכללות במדידה וקצבה בצמצומים רבים לפי הצריך ע"פ בחינת החכ' דשם מ"ה העליון דבחכ' אתברירו כו' ומפני זה א"א שיומשך האורות בכלים באופן הנאות עפ"י בחינת התיקון כי אם בהתבררות והבדלת הרע מן הטוב בכלים בתכלית שזהו כל עיקר יסוד כל התורה כולה רק לברר לעה"ד טו"ר להבדיל בין טמא לטהור דוקא שלא יהיה תערובות רע בטוב וטוב ברע וזהו כללות המ"ע ול"ת להיות סו"מ וע"ט וע"ז היסוד הוסדו כל המצות וע"כ אין מצוה שאין לה דין ודקדוק בכשרון מעשיה שלא יהי' בה תערובו' רע שלא יעלה למעלה כלל כמו לולב הגזול פסול וכה"ג וכן בקרבנות לא ירצה לפני ה' כל גזל בעולה כו' וכמו"כ לא ירצה כל בהמה טמאה שטמא טמא יקרא ולא יוכל לעלות לרצון ע"ג המזבח גם בזריקת דמו כו' ולא יוכשר לקרבן לה' רק הבהמות הטהורות וגם הן צריכים שחיטה וזריקת דם כו' שזהו לברר לחלק הטוב שבדם וחלב ולזרוק לחלק הרע כמו בירור דחום הדם הטבעי דאדם בתאוה זרה וכן תענוג הזר שבחלב שיזרק הפסולת הרע שבהם ויוקרב בחינת הטוב שבהם כמו בתענוג שבמאכל שאוכל שלא לתיאבון שיברך עליו ברכת המזון כמו ואכלת ושבעת כו' שנק' שולחנו של אדם במקום מזבח ממש לכפר עליו כידוע כמ"ש בגמ' פתח במזבח וסיים בשולחן כו' וכמו"כ בעבודה שבלב בשר דוקא בתפלה שבמקום קרבן ממש שמקריב חלבו ודמו שהוא התענוג האלקי בלב בשר ובהתלהבות האלקי בחום הטבעי שבלב שעולה בשלהבת י"ה כקרבן באש שלמעלה ומבער ומפריד החום והתענוג הזר הרע מלבו לגמרי רק לה' לבדו כו' וד"ל. וכמו"כ כל בעל מום בקרבן לא ירצה שהפגם באיברים לא יעלה למעלה דלא ישכון בפגם הכלי אור האלקי דבחי' שם הוי' דתיקון שהוא בבחי' השלימות האמיתי דאדם כו' וכך הוא בתפלה במקום קרבן כל אשר בו מום בעין ואזן וכה"ג ביד ורגל לא יעלה לרצון כלל וכמ"ש מי יעלה בהר ה' נקי כפים כו' וכ"ש מי שפגם ביו"ד וה"א דשם הוי' בראיה ושמיעה שבנפשו לא ישא ברכה מאת הוי' דבחינת התיקון שאינו שורה במקום פגום וכמו שאמרו דגם דוקין שבעין לדידהו לא הוי מומא אבל לדידן לישראל שהן בבחי' התיקון דאדם הוי מומא וד"ל. אך הנה כ"ז הוא דוקא בבחי' עולם התיקון שצריך האור לשכון בכלי דוקא ובצמצומים עפ"י החכ' דתורה שבאה לברר ולהבדיל בין טו"ר כו' כנ"ל אבל בבחי' המקיפים עליונים דבחי' התהו שלפני עולם התיקון שהן אורות העליונים ביותר שלא יוכלו לבא בהגבלת הכלים כלל שם יכול להעלות גם הטמא כטהור ובעל מום כו' משום