קצה, ג

בריבוי גילוי אורות בכלים ע"י תומ"צ ושמתי זרעך כחול הים כמ"ש והיה מספר בני ישראל כו' שזהו בזמן שישראל עושים רצונו של מקום בתומ"צ כו' וד"ל:

(ט) ומעתה י"ל עדיין איך חלק העם אשר אתו והצאן ובקר וגמלים לשני מחנות אחר שהוא בעצמו היה בבחינת התיקון שהוא בג' קוין כנ"ל. אמנם הענין הוא על דרך דוגמא כמו שצד"ג נעשה בע"ת דאעפ"י שכבר עסק בתומ"צ שהוא בבחינת התיקון באו"כ במדה וגבול לפי הצריך עפ"י רצון ה' וחכמתו כו' כאשר נעשה בע"ת מתבטל בעצמו מכל אשר עשה טוב בתומ"צ ונעשה כחוטא גמור בעיניו לעשות תשו' כבע"ת גמור שחטא מאד וכמו דוד שהיה צדיק גמור ועשה עצמו בע"ת אמיתי עד שאמר יגעתי באנחתי כו' וכה"ג וזהו בחינת ההעלאה דאו"ח דתשו' שעולה למעלה בעצמות א"ס ממש שלמעלה משרש התומ"צ (וכמו שאמר רבי יש קונה עולמו בשעה אחת) ועליה זאת עד אין שיעור למעלה כו' והכל למעלה ממשפט התו' ומצות באוי"ר שכליים אלא באור בלתי מוגבל בכלי כלל וכמו"כ אה"ר דכל מאדך כו'. ולזה הטעם יובן ג"כ כשרצה יעקב להביא מנחה לפני עשו בשרשו בגבורות העליונות דבחינת התהו שהוא גבוה מאד נעלה שלא יגיעו לשם כ"א בתשובה שלימה ולא בתומ"צ כנ"ל והיינו בחינת חשך סתרו שקדם לאור דחכ' דתיקון אז הוצרך להתבטל בעצמו מכל אשר עשה בבחי' התיקון דתומ"צ בריבוי או"כ כו' ונעשה כמו בע"ת שנפשו ריקם מכל רק עולה למעלה במס"נ בלב נשבר ונדכא כעני ואביון (שנק' אביוני אדם כמ"ש במ"א) וז"ש קטונתי מכל החסדים וגבורות דאבות כו' כי במקלי עברתי (בביטול הרצון דיראה ותשו') וע"כ חלק את העם אשר אתו שהיה בבחינת התיקון להיות בדוגמא לבחינת התוהו בשני קוין בלבד (שהוא כמו התשו' לחפוץ בחיים ולא במות כאביון שמבקש רק חיי נפשו לבד כו' שהם ב' קוין העצמיים שלא יוגבלו בכלי דחכ' וטעם לרצון כו') כי היה יעקב צריך להתלבש ולהתקשר אז במדריגה דעשו אחיו שבבחינת התהו כדי שיתחבר בו ע"י המנחה ששלח לו וד"ל. והנה מזה הטעם עצמו יובן מה שיעק' הקריב המנחה לעשו שלא כמשפט התורה בקרבנות כלל כמו עזים מאתים כו'. דלכאורה יש להבין בזה דאם המנחה הזאת היה כדוגמא דלע"ל ממש שיהיה גילוי אור המקיפים דתוהו שהוא בחינת יתרון האור מן החושך והעלם העצמות כו' הרי היה צריך להעלות כמו קרבנות ממש כפרים וכבשים ע"ג המזבח בשחיטה וזריקות דם והקטרת חלב ודם להיות לריח ניחוח כמו קרבנות דעכשיו שהיו בדקדוק משפט התו' להקריבם בשחיטה וזריקה להיות לריח ניחוח להוי' דוקא ואם לאו אינו עולה לריח ניחוח ולא ירצה כלל כו' ויעקב הקריב המנחה למעלה יותר שהוא לבחינת מקיפים דתוהו שלמעלה משם הוי' דתיקון והאיך הקריבם חיים ושלימים בלי שום בירור ותיקון בהם בשחיטה וזריקה רק כמו שהם ממש העלה אותם למנחה שלא מצינו קרבן כזה בתו' שיקריב את הבהמה וכבש החי לגמרי כ"א בשעיר לעזאזל לבד ששלחו אותו המדבר חי ונקרב לעזאזל כמו שהוא חי לגמרי כו' אבל לא יוכשר קרבן לה'