קפח, א
המקבל כידוע שהוא עמוק יותר מן התענוג הפנימית שנמשך בקירוב התמידי דמשפיע ומקבל כו' כמו בזמן בהמ"ק כמ"ש במ"א) והאופן הב' הוא להיפוך שלאחר בירור ועליי' דבחינת ב"ן דנו"גה לבחינת ס"ג דתוהו שנעשה בחינת משפיע ליעקב להאיר ממקיף לפנימי כנ"ל וזהו ענין הנשיקין דבחינת נקודים דתוהו שמאירים בתיקון ענין ויבכו הוא יותר נעלה מזה והוא מצד הריחוק דמקיף מפנימי מאחר שבחינת המקיפים דתוהו עלו למעלה בעצמות ממש אחר השבירה שנסתלקו האורות כו' והאו"פ דיעקב ירד למטה מאד בהתלבשות בכלים מכלים שונים בבי"ע כו' וע"כ בעליית יעקב בחינת או"פ לקבל אור מקיף ונתחברו יחד היה בשניהם בכיה של שמחה ע"ד הנ"ל מצד העדר הכלי לסבול כמו משפיע ומקבל שלא ראו זה את זה זמן רב כו' וד"ל ולפי שני האופנים ענין ויבכו הוא בבחינת משפיע ומקבל שבאו לקירוב מן הריחוק בתחלה דוקא שנקרא בכיה של שמחה וזהו הענין שבכו על בהמ"ק כו' דהיינו על הריחוק בין משפיע ומקבל דמ"ה וב"ן או ס"ג ומ"ה (שזה הכל בעשו שלאחר הבירור דוקא) בחורבן בהמ"ק ראשון ושני כו' ובבכיה זאת יתעלו שניהם ויתחברו יחדיו לע"ל כי מעשה אבות סימן לבנים וכמ"ש הלך ילך ובכה בא יבא ברינה כו' וכן במקבל בבכי יבואו ואח"כ על נחלי מים כו' וד"ל:
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.