קנו, א

המבין אל כל מעשיהם. שמבין ויודע בידיעה מורגשת אל כל מעשיהם בפרט בהשגחה פרטית דוקא. כמ"ש כי עיניך פקוחות על כל דרכי בנ"א פי' פקוחות בהשגחה פרטיות על כל דרכיהם עד שעושה ידיעה זו שינוי והיפוך מכפי אופן טבע בריאותם מאין ליש בבחי' אותיות הדבור. לפי שזהו כמו שמתפעל בידיעה זו במורגש כמ"ש ולו נתכנו עלילות בוי"ו כו'. וכל מעשה בנ"א שעושים שינוי והתפעלות מחסד לדין ומדין לחסד. וכמ"ש וירא ה' כי רבה רעת האדם ראי' זו באה בידיעה מורגשת וכמו זעקת כו' כי רבה. הכצעקתה הבאה אלי ממש כו'. (כמ"ש בפ' וירא בדרוש ארדה נא כו') עד שאמר אין אדם נוקף אצבעו למטה אא"כ מכריזין עליו כו'. וכמו מה' מצעדי גבר כוננו. למעלה במח' עליונה בהשגחה פרטית שיפול ברע או בטוב. כמו שיפול מח' רעה באדם שילך בדרך שיוזק שם. כאחאב שהלך למלחמה ברמות גלעד. וכן גם לצדיק כמו יאשיהו שהלך ללחום עם פרעה כו' וכה"ג. וכן יש תחבולות שונות וכה"ג על כל דרכי בנ"א לטו"ר בכל עניניו או בלא תחבולות רק התעוררות מלמעלה בלבד שמעוררים אותו במח' לטו"ר בלי הכנה בלבו כלל בתחלה. כמו גם בפרנסה שיצליח במעשיו יעוררו אותו מלמעלה בבחי' חסד עליון ביתר מכפי המדה הקצובה לו בב"ד שלמעלה בכח הפועל בנפעל כו'. וכיוסף שהיה ה' מצליח בידו ולהפוך יגבירו למעלה כח הדין ביתר מכפי המדה כו' לגרוע השפע שנמדד לו בב"ד שלמעלה. שזהו עיקר המשפט שיושב ודן ויושב וזן כו' לכל איש כמעשהו דוקא. עד שאדם נידון בכל יום ועת ורגע כמ"ש לרגעים תבחננו. והיינו בעולם המח' עליונה בהשגחה פרטי' הנ"ל דבחי' ד"ת שנמשך מהעלם דמח' בגילוי. לפעמים מתלבש בדרך הטבע. ולפעמים הוא למעלה מן הטבע לשנות הצרופים די"מ. כמו מזל מחכים ומזל מעשיר שמהפך הצירוף דמזל זה להיות עני וטפש. וכה"ג גם בטו"ר שנמשך בדרך בריאה יהופך בו. שלפעמים יגבור באדם התעוררות הטוב ביותר מכפי מדתו בדרך הבריאה. שהרי אין התעוררות זו באה מהכנת לבו כפי כחו ושרשו בכח הפועל בנפעל בי"מ שברא טו"ר. והגם שצדיק ורשע לא קאמר דהכל בידי שמים חוץ מי"ש כנ"ל. עכ"ז באה לו התעוררות הטוב בהתגברות יתירה למעלה ממדתו בבריאותו. וגם בבחירתו שיתעורר לבחור בטוב דוקא אע"פ שהוא רשע בתולדתו ויהפוך אותו לצדיק. וזהו רק מבחי' עלמא דאתכסיא מהעלם המח' שהוא למע' מי"מ כנ"ל שיכול להפוך הצירופים דטו"ר שבבריאה ולעשות מרע טוב (רק שיש בו א' מאלף טוב ברע שבו כרשע וטוב לו שיגבור המעט טוב שבו על כל הרע שבו וינצחנו כמשי"ת וכן להיפוך יגבירו התעוררות הרע בצדיק במעט רע שבו יותר מכפי מדתו בהשתלשלות דטו"ר להחטיאו כו'). והטעם הוא לפי שכל בחי' הטו"ר דצדיק ורשע דלמטה בעולם הבריאה מי"מ כלא חשיב ממש לגבי בחי' מחשבה עליונה כנ"ל. וע"כ גם שבא מן ההעלם לגילוי בהפוך נתפס ואינו נתפס ממש בתוך הנברא כאותיות הדבור שבורא מאין ליש. שהרי אמר אין רע יורד מלמעלה ומפי עליון כו'. וכן לא הטוב רק שיודע טו"ר כענין ידע מה בחשוכא ונהורא עמיה כו'. ע"כ דיבר ה' עם בלעם