קמט, א

מ"ד דווקא והיינו החסדים דאברהם שהוא עושה כח התולדה בגבורות דמ"ן דיצחק. וזהו הוליד את יצחק שעשה כח המוליד ביצחק שיולדו נשמות ממ"ן ומ"ד וכנ"ל דמ"ד מברר למ"ן שזהו ענין קליטת אור הזרוע לצ"ע במ"ן דמל' שהוא עיקר המוליד לנשמות ומברר למ"ן שבחכ' דמ"ה דאברהם נתברר בחי' המ"ן דיצחק וגם מן המ"ד אין הולד נולד רק מן הברור שבו כנ"ל. וזה שתחלה אמר ואלה תולדות יצחק כו' שהתולדה נק' ע"ש כענין אשה כי תזריע וילדה ואח"כ מפרש שאין התולדה דנשמות מכח עצמה של המ"ן דיצחק אלא אברהם שהוא בחי' דכר ממנו נמשך כח תולדה זו במ"ן זה דיצחק וז"ש הוליד את יצחק לשון פועל יוצא כנ"ל שהוא בחי' לובן העליון דמ"ד הנותן כח התולדה ביצחק וד"ל. אך הנה כ"ז עכשיו דאברהם הוליד את יצחק שבחי' המ"ד דדכורא מברר למ"ן כנ"ל. אבל לע"ל שיהי' עליי' המל' בבחי' או"ח לקדמותו ממש שהוא לעצמות המאציל ממש שלמע' מבחי' משפיע ומקבל כו' וכמ"ש יצאו מ"ח חציים אל הים כו' כנ"ל דעליי' זאת אין לה שיעור למע' בעצמו' ממש ע"כ לא תקבל הנוק' מבחי' דכר כלל וכלל. וזהו שאמר כי אברהם שהי' בבחי' משפיע (לא ידענו מלשון והאדם ידע כו') ונקרא עכשיו אב המוליד לע"ל לא ידענו וגם ישראל לא יכירנו כו'. אלא כי אתה אבינו ממש שזהו בחי' יצחק שהוא או"ח עד העצמות ממש שמפני זה יהי' הוא אז בבחי' אב המוליד כמו עכשיו שאברהם הוליד את יצחק (וכמא' עתידה אשה שתלד בכ"י ולא מצד שתקבל כח המוליד דמ"ד רק מכח עצמה לבד כו' למע' מיחוד דו"נ משפיע ומקבל כו'). וזהו מ"ש והי' שארית יעקב כו' אשר לא יקוה לאיש כו' וכן מ"ש אהי' כטל לישראל כו'. וכמ"ש במ"א בענין עתידה הארץ שתוציא גלוסקאות וכלי מילת מכח עצמה בלתי צריך בירור ותיקון בעבודת אדם כלל וכלל. וד"ל: