קעה, ב
שבגבור' שבחסד שבגבורה מתכלל עם נצח הוד שבחסד שבגבור' שבחסד וכה"ג והכל במדה באופן שיש בו יופי התואר בכלל ובפרט כנ"ל בענין טוב תואר במדות שזהו בחי' ת"ת דיעקב שאמרו עלי' שופרי' דיעקב מעין שופרי' דאדה"ר כו' ומפני שבחי' המל' שהוא הדיבור מקבל מהכל בהכרח שמקבל מכל מיני מזיגה והתכללות הכלים דמשפיע מבחי' המל' דכל ספי' וספי' דז"א כידוע דמבחי' מל' שבחסד דז"א נבנה בנין חסד שבמל' ומבחי' מל' דגבורה דז"א נבנה גבורה שבמל' כו' א"כ מהתכללות דחו"ג שבכלים דז"א עיקר בנין ע"ס דמל' כמו מן מזיגה והתכללות דמל' שבחסד דז"א עם מל' דגבורה דז"א שבא בריבוי הכלים שלהם כנ"ל מאיר מזיגה זו גם במל' שהוא הדיבור כמו הארת התפשטות מזיגה והתכללות טוב התואר שבמדות שבלב מאירים בגילוי אותיות הדיבור העליון כו' וע"כ נק' כלה שכלולה מהכל כנ"ל וזהו הטעם שרח"ל בחי' המל' דוקא היתה יפ"ת בפנים שהן המוחין דע"ב ס"ג בראי' ושמיע' וגם במדות כו' כנ"ל (וכמו תושב"כ ותושבע"פ שתושב"כ משפיע לתושבע"פ מל' קרינן לה וכמו מ"ט א"ק כו' ונק' תושב"כ פנים מאירות שמאירים בתושבע"פ בדיבור ונק' יפ"ת כמו במ"ת שקבלו אור פנים דח"ע דתורה כו'). וזהו שיעקב אהב את רחל דוקא לפי שהיתה יפ"ת ויפ"מ להיות שיעקב הוא בחי' הת"ת בכלל כמ"ש שופרי' דיעקב מעין שופרי' דא"ק שז"ש מ"ה שמו מ"ה שם בנו כו' והוא שופרי' דחכה"ק דא"ק ורחל היתה בחי' כלי הקיבול בכללות לכל יופי דת"ת דמשפיע משא"כ שאר הנשי' זולתם וע"כ נק' כנס"י היפה בנשי' כו' וכמ"ש רבות בנות עשו חיל ואת עלית כו' גם בשרה ורבקה שהן בחי' ב"ן דמ"ה דכת"ר וחכ' לא הי' מדריגת היופי בהן רק בדרך פרט מיוחד לבד וגם זה במראה ולא בתואר כו' כמו בחי' שרה בב"ן דכתר מקור החכמה שהוא רב חסד דא"א כו' ולכך נק' יפה מראה לבד ורבקה בבחי' ב"ן דס"ג דבינה נק' טובת מראה מאד כו' להיות שגילוי אור דפנימי' ע"י בבינה דוקא (כמו גילוי רזין דאורייתא בהשגה ממש) כי התענוג אשר בחכמה משפיע האור בפנים משע"ה נהורין דכתר וזהו שבחי' המקבל אור התענוג שמאיר בחכ' שהוא מתגלה דוקא בבינה נק' טובת מראה מאד וד"ל. אבל יפ"ת שהוא יופי התואר בעצם המוחין ומדות אינו אלא ברחל דוקא להיותה בבחי' יופי בכלל בכלים ובאורות יחד שלזה נק' יפ"ת ויפ"מ והוא בחי' המל' שעולה על הכל ונק' כלה כלולה מהכל. ומעתה יש להבין מה ששיבח לרחל בשם יפ"מ ג"כ נוסף על מעלת יפ"ת דהיינו ששניהם עולים כא' ביופי ממוזג זה לפי אופן זה דוקא כנ"ל דהנה מבואר למעלה בהפרש שבין תואר למראה שהתואר הוא בציור יופי והידור התמונה לבד אמנם יש בו יתרון מעלה במה שהידור התואר הוא בעצם כו' אבל המראה הוא בהוד זיו והדרת אור פנים שהוא בבחי' מקיפים שמאירים בגוונים דאדום ולבן כו' שמאירים בפנים במראה אודם זך ובהיר וממוזג יפה עם הגוון דלובן בלחיים (אם אודם מבפנים ולובן סביב או לובן מבפנים ואודם מבחוץ או במזיגה כלולה מב' הגוונים כמו יפה כלבנה כו') ואם כולו לבן או כולו אדום אין זה יופי המראה
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.