קנה, ד

בראש קודם שנמשך בח"ת שבי"מ כו'. וע"כ צדיק ורשע לא קאמר אע"פ שידוע בבחי' מח' העליונה אם יהיה צדיק בבחירתו או להפוך. לא ניתן זה לבחי' גילוי הדבור עדיין אם יהיה צדיק או רשע. כי בבחי' הדבור שנק' עלמא דאתגליא שם עדיין לא ידוע הדבר בגילוי. אם יבחר בזה או בזה (כמו שבדבור לא ידוע בגילוי ממש מה שיש במח' שמקיף לדבור. שהמח' יודעת בהעלם כל מה שיבא בדבור בגילוי ואין הדבור יכול לגלות מה שבהעלם המח' בבחי' מקיף שנק' מאמר סתום כנ"ל) ואע"פ דקמי' שמיא גליא הכל גם מה שעתיד להיות בזמן. אבל לא קאמר בגילוי כו'. משום דהכל בידי שמים חוץ מיראת שמים. שאין זה בידי שמים שניתן הבחירה לאדם מצד שרשו במח' דוקא כנ"ל. ושרש הענין הוא כידוע בפ' כי אל דעות הוי' ולו נתכנו עלילות ולו ולא קרי וכתיב כו'. ושניהם אמת דלו נתכנו עלילות דוקא בבחי' השגחה וידיעה פרטית. וגם לא נתכנו עלילות בנ"א שמובדל ומרומם מכל עלילות מעשה בנ"א כו'. והיינו לפי שיש ב' מיני דיעות בחי' ד"ע וד"ת. כמ"ש כי אל דעות הוי' לשון רבים. וביאור הענין הנה בחי' ד"ע זהו בחי' ידיעה כללית שהוא בבחי' מקיף דמח' עליונה שמובדל ומרומם למעלה בלתי יורדת ונמשכת למטה כלל. (שנק' עלמא דאתכסיא בכלל וכנ"ל) כמו משמים הביט ה' ראה את כל בנה"א כו'. דהבטה זאת משמים זהו בבחי' מקיף בהעלם דמח' העליונה שנק' ידיעה כללית שכוללת כל ההשתלשלות וכל מעשה בנ"א בכל הדורות בסקירה אחת. שאין מידיעה זאת בחי' המשכה כלל למטה להיות בבחי' או"פ בכלי שהוא נק' ידיעה מורגשת כידיעת אדם א"ע כו'. וכמו וירא און ולא התבונן כו'. וכמ"ש שם בפ' ונפקחו כו' והייתם כאלקים יודעי טו"ר כו'. לפי שכל מה שנברא בי"מ מאין ליש בבחי' גלגולי' בצירופי אותיות הדבור בחילופי' ותמורות בבחי' הארה דהארה לבד כנ"ל. וכלא ממש חשיב לגבי עצמות החו"ב שבאדם העליון. שזהו בחי' מח' העליונה שנק' ד"ע. ואין ידיעה זו נק' כמו ידיעת עצמו כלל מאחר שאינו בערך דערך כלל לגבי' כו' וכנ"ל. אלא בידיעה נבדלת מרחוק מאד כידיעת אדם במח' על דבר קטן הנפרד ממנו כו' שאין עושה בו שינוי שלא נתפעל כלל בידיעה זו במורגש כו'. וזהו ולא נתכנו עלילות מעשה בנ"א שאין מעשה בנ"א פועלים בו שינוי בטו"ר שבהם. כמו אם צדקת מה תתן לו ואם רבה פשעיך מה תעשה לו כו'. וכמו וירא און ולא התבונן כלל כו'. וז"ש מפי עליון לא תצא הרעות והטוב. גם באותיות הדבור שנק' פי עליון כנ"ל הטעם. וכן מ"ש ואילו צדיק ורשע לא קאמר בדבור. שאינו בא למטה בידיעה מורגשת באו"כ דאותיות הדבור כלל. להיותו בבחי' מקיף והיינו משום דצו"ר ניתן לאדם בבחירה שלו דוקא ע"פ כח דחכ' ודעת שבו שזהו בא מבחי' עולם הדבור דוקא בעה"ד טו"ר כנ"ל וד"ל. ומדריגה הב' היא בחי' ד"ת שזהו בחי' ההמשכה מהעלם דמקיף דמח' דבחי' ד"ע הנ"ל למטה בעולם הדבור ג"כ להפוך מצירוף לצירוף כנ"ל. שזהו הנק' ידיעה פרטית. שהוא ענין ההשגחה פרטיות הנמשך ממח' וידיעה העליונה האלקי. על כל פרט ופרט בעולמות על כל הנבראים על כל פרטי מעשיהם. כמו היוצר יחד לבם