ריא, א

ההשתחואה דעבד לרגלי האדון מלמטה למעלה בביטול כל מציאותו כו' לא יהיה בחי' השתחואה דגבוה לנמוך מהאדון לעבד בהרכנה וכפיפת ראשו אליו דהא בהא תליא דוקא וד"ל. וכך יובן בענין השתחואה דשמו"ע שיש ב' השתחואות הללו א' מלמטה למעלה כשכורע בברוך שזהו בחי' ביטול במציאות ממש דנה"א לפני אלקים חיים ומלך עולם כמו ותבך ותפול לפני רגליו כו' בכריעות והשתחואות בש"ע כמו השתחואת העבד שנופל על פניו לארץ כו' אך עי"ז דוקא גורם למעלה שיעננו ה' לשאלת צרכיו והוא שהקב"ה מרכין ראשו מלמעלה למטה כמלך שמרכין ומנענע בראשו למבקש נפשו בשאלתו שפעל חסדו ויקיים שאלתו וזהו ענין כורע בברוך מלמעלה למטה דוקא שזהו בחי' ירידת והמשכות המוחין שבראש דאדם העליון שנק' קוב"ה כמלך שמרכין ראשו למקבל כו' וזהו כורע בברוך שאדם דאצי' כורע בברוך להמשיך מגבוה לנמוך שהוא מה שאמר ברוך אתה להיות נמשך מהעלם דעצמות בגילוי דאתה הוי' להיות מקור שפע וברכה למקבל שהוא בחי' המל' שנק' דל דלית ליה מגרמיה כלום כו' (שזהו המשכות החסדים דמ"ד דדכורא לנוק') (וזהו שאמרו הקב"ה מתפלל מאי מצלי יה"ר מלפני כו' שיגולו רחמי על מדותי כו' שזהו ג"כ ענין ירידה והמשכה בעצמו ממקור הרצון להיות לו רצון של חסד ורחמים לבניו שנק' בחי' השתחואה בעצמו כו' להוריד ולהמשיך מגבוה לנמוך דוקא כנ"ל וד"ל). אך הנה ב' הפי' בהשתחואה מבואר למעלה דאעפ"י שהן ב' הפכים ממש שזה מלמעלה למטה מגבוה לנמוך וזה מלמטה למעלה מנמוך לגבוה שיעלה מנמוך לגבוה זה בביטול העצמות לקבל וזה בירידה והמשכה להשפיע כו' עכ"ז הרי הן מתאחדים יחד שהרי כאחד הן באים משום דהא בהא תליא והכל ענין אחד לפי שא"א להיות בחי' ירידה והמשכה מגבוה לנמוך מלמעלה למטה מן המשפיע אל המקבל אם לא בהקדם תחלה הביטול וההשתחואה מלמטלמ"ע ושניהם כאחד באים כנ"ל ושניהם ענין אחד הוא ממש בלתי מתחלק לב' ענינים כלל וכך הוא למעלה ממש שא"א להיות בחי' המשכה וירידה דאא"ס שבאצי' מלמעלה למטה שזהו כורע בברוך מלמעלה למטה כ"א ע"י ביטול בהעלאת מ"ן בהשתחואה מלמטה למעלה תחלה שהוא דוקא הגורם בחי' השתחואה בירידה מלמעלה למטה כו' וד"ל ובפרט בגילוי אא"ס שאינו שורה רק בבחי' אין וביטול היש לגמרי מכל וכל כו' (שמזה הטעם אין גילוי אור א"ס רק בחכ' דוקא שנק' כח מ"ה בביטול דאין כי לא ישכון אא"ס בדבר יש כו' כמ"ש במ"א):

(טו) והנה בהקדמה זאת בב' מיני השתחואות הנ"ל יובן שרש ענין ב' החלומות דיוסף עם השבטים דחלום הראשון במאלמים אלומים כו' הוא בחי' השתחואה דמקבל למשפיע בבחי' ביטול במציאות מלמטה למעלה כמ"ש ותשתחוינה לאלומתי שנתבטלו במציאותם בביטול דאין ממש כנ"ל ובביטול זה גרמו להיות בחינת המשכה וירידה מגבוה לנמוך שזהו השתחואה מלמעלה למטה ע"י יוסף שהוא צ"ע בחינת משפיע וזה הי' ענין החלום השני שראה יוסף שהשמש והירח וי"א כוכבים משתחוים לי שזה יעקב אביו משתחוה