קעה, א
המתוארים בתואר יפה והן המצות שנק' רמ"ח איברים דמלכא בחסד דרועא ימינא כו' שממוזג במזיגה יפה בכל מצוה ע"פ התכללות המדות דחו"ג עד שמבין כולם נק' איש יפה להלל כו' וזהו שנק' יפ"ת שמייפים אותו כו' וכן כנס"י נק' יפ"ת כמ"ש כולך יפה רעייתי כו' וכל ענין שיר השירים מדברים ביופי התואר כו'. וזהו כי נר מצוה שהוא הכלי ותורה אור הוא יופי המראה שנק' אור והוא הארת אור הפנים דחכ' אדם תאיר פניו כו'). וכה"ג הוא ענין יופי התואר בפנים ששם בחי' המוחין דחב"ד כו' שהפנים הוא העיקר יופי האדם כיוסף שהי' יפ"ת כו' (ובאבשלום א' שלא הי' איש יפה כמוהו להלל מראשו כו' בכל קומתו). והענין הוא דגם במוחין יש יופי התואר והוא הכלי המתאר את האור בציור נאה ומהודר במזיגה יפה כמו כלי השכל שמטה כלפי חסד ודין במזג נכון בלי נטי' לצד א' יותר מדאי וזהו יפה תואר בשכל וגם במצח שהוא הרצון למחול ולעבור על מדותיו ולקבל כל אדם ברצון הכל במדה מזוגה ויפה בתואר וכן בעינים לטוב ולחסד וכן לדין הכל במדה כו' וכן בלחיים וחוטם ופה כו' שכל אלה הן האיברים שבפנים שכולם מועילים זל"ז לענין יופי תואר הפנים כנ"ל כמו דוד שהי' יפה עינים וטוב תואר בשכל ומדות כו' (ולמעלה הוא יופי תואר דפנים העליונים שבחכמה דתורה כמ"ש יאר ה' פניו אליך כו' באור פניך כי רציתם כמו במ"ת וכה"ג שהתואר דחו"ב ועינים ופה וחוטם כו' הכל בטוב התואר במזיגה יפה גם במצחא שיאיר שם רעדכר"ע כו'). והוא ענין יחוד והתכללות דד' שמות ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן בכללות כיופי תואר הפנים במשפיע ובמקבל שהן זו"נ כי ידוע דשם ע"ב בחכ' הוא בבחי' הראי' דעינים שהן נו"ה דחכמה שנק' עיני העדה בכנס"י דכתיב עיניך יונים וכמו"כ במשפיע עיניו כיונים כו' יפה עינים וכן בחוטם שא' ותהלתי אחטם לך כו' וא' לבעל החוטם כו' ושם ס"ג בשמיעה דאזן בבינה והתכללות במזיגה יפה דראי' ושמיעה בפנים הוא יחוד דע"ב ס"ג וריח בחוטם ודיבור בפה שהן מ"ה וב"ן וד' אלה ראי' ושמיעה ריח ודיבור הן עיקר הכלים ואורות דפנים וגם במצח שלמע' מן המוחין שייך להדרת פנים והוא בחי' הכתר שהוא הרצון העצמי כו' שמאיר בלחיים שנק' תרין תפוחין שזהו עיקר אור הפנים ויופי התואר כולל הכל במצח ועינים ולחיים וחוטם ופה שכל ד' שמות הללו עם בחי' אור הכתר שבמצחא יועיל כל א' לחבירו בענין יופי התואר במזיגה יפה בלי יתרון לא' על זולתו ביתר מכפי המדה רק כפי הצריך לענין שלימות יופי התואר של הפנים שהן המוחין דוקא כנ"ל בענין יופי תואר המדות שנק' איש יפה בתואר המדות כו' וד"ל:
(יב) וזהו ורחל היתה יפ"ת כו' פי' רחל דוקא היתה יפ"ת כו' להיות שבחי' רחל הוא עלמא דאתגליי' שכל אורות העליונים דע"ס דא"א ואו"א וז"א הכל מתגלה במל' וידוע דהאורות העליונים מתלבשים בכלים מכלים שונים דהיינו במזיגה והרכבה מזה לזה בציור ותואר יפה כמו חו"ג דז"א הן בכלים מורכבים מדבר והיפוכו כמו מחסד שבגבורה עם גבורה שבחסד וכן מתחלק עוד לי' ומי' לי' עד בחי' נצח
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.