רכא, ג

הן ת"ר אלף ובהתחלקות די' י"פ הן עולין למספר ו' אלפים רבבות ספי' כו' וכש"כ בבחי' הכלי' דאורות שזהו שנק' שיעור קומה של יוצ"ב כמ"ש בס"י שזהו מ"ש ורב כ"ח ורב כח עולה במספר רל"ו אלפי' רבבות פרסאות כו' כמ"ש במ"א). אך הנה בבחי' האותיות דבחי' המל' מתחלק לאין שיעור ומספר כלל כמ"ש בס"י ה' אבנים בונות ק"כ בתים כו' עד מכאן ואילך צא וחשוב עד אין שיעור כו' לפי שאופני פרטי ההתחלקות בצירופי' דאותיות יכול להיות בלי שיעור ומספר כלל וע"כ א' היש מספר לגדודיו כו' ולכאורה גם כ"ז דבר והיפוכו שהרי מצד עצמו' המאציל לאו מכל אינון מדות כלל א"כ יכול להאציל עד אין שיעור וא"כ איך ימצא ממנו מספר עשר לבד וכן מספר התחלקות די' לי' כו' שיש לזה בחי' מספר עכ"פ עד אלף ורבבה כו' וכמו ו' אלפי' רבבות ולא יותר וכש"כ בכלים שנק' שיעור קומה כו' וידוע דבחי' המל' נמשך מחלק העשירית שבמדות דז"א כמו מבחי' מל' דחסד דז"א יבנה בחי' אור החסד דמל' כידוע וא"כ גם בבחי' המל' יש מספר באו"כ שהן האותיות וכמו הצירופי' בפרטות כה' אבנים בונות ק"כ בתים דהיינו ק"כ צירופי' ולא יותר ולמה א' בס"י מכאן ואילך צא וחשוב עד אין שיעור שאין מספר כלל לריבוי הצירופי' שזהו כמו דבר והיפוכו כא' וכנ"ל כמ"ש היש מספר לגדודיו שלגדודיו אין מספר כלל וכל גדוד יש לו מספר קצוב כאלף אלפי' כו' כך כל צירוף יש לו מספר אבל לצירופי' אין מספר וד"ל (וזהו דבר פלא דאם יש מספר קצוב בכל צירוף אותיות יחד כמו ד' אותיות יש בהכרח מספר קצוב לאופני הצירופי' שהוא רק י"ב צירופי' מד' אותיות וכן ק"כ צירופי' מה' אותיות ולא יותר ולמה א' בס"י דאין מספר לריבוי אופני הצירופי' דגם בריבוי היותר דאותיות יש מספר לאופני הצירופי' מאחר שיש מספר לאותיות כו') וזה עצמו יפלא למה אין מספר לגדודיו אם יש מספר בכל גדוד כמו י"ב שבטים שהי' מספר קצוב בכל שבט והי' רק יב"ש ולא יותר נגד י"ב צירופי' דד' אותיות הוי' כידוע שנק' צבאות הוי' והן לנגד י"ב ג"א שבו"ק דז"א שע"ז א' ששם עלו שבטים כו' (וכן בי"ב בקר שתחת יש"ש כו') והרי א' המוציא במספר צבאם דמשמע דכל צבא וגדוד יש לו מספר וגם ריבוי הצבאות יש לו מספר וסותר למ"ש היש מספר לגדודיו כו' לבד מה שא"א להיות דבר והיפוכו כא' כנ"ל וד"ל (והנה התירוץ מבואר במ"א שיש הפרש בין אורות לכלים דבאורות יש מספר קצוב גם לריבוי ההתחלקות כמו ו"א רבבות ספי' כו' אבל בכלי' כמו האותיות אין מספר כלל לריבוי ההתחלקות בריבוי אופנים שונים לאין שיעור כלל כמו משל המזיגה וההרכבה בד"י ארמ"ע וכה"ג שיכול לערב ולמזג אש ומים יחד במזג השוה או כמו טעם חמיצות וחריפות עם טעם מתיקות וכה"ג שיש באופני המזיגה וההרכבה בזה כמה ריבוי אופנים שונים מאד בלי גבול ושיעור כלל כידוע וכ"ש כשמורכב עוד דבר ממוצע בין אש ומים כמו הרוח שירבה יותר אופני המזיגה וההתכללות מכמה מיני הפכים יחד שזהו דבר שאין לו שיעור ומספר כלל (וכמו