קעד, ד
יפה להועיל למראה וגוון זולתו עד שבחיבורם יחד נק' יפ"מ בכללותו ויש יפ"מ בפרט בכל אבר אך שיהי' כללות היופי דמראה מבין כולם יחד דוקא אזי נק' יפ"מ כנ"ל בענין יפ"ת דהיינו שכל המראות וגוונים מזווגים יפה באופן שכל גוון עם זולתו משתתפים לייפות זא"ז כנ"ל ביפ"ת וד"ל. ונמצא מובן בהפרש שבין תואר למראה בכלל שהתואר הוא בציור ותמונה של הפנים לבד. והמראה הוא בגוון טוב ויפה הממוזג מג' גוונים דאדום ולבן כו' שזהו הנק' יפ"מ דוקא. והוא עיקר היופי אע"פ שבלא יופי תואר בציור ותמונה כנ"ל אין יופי המראה בגוונים טובים ומאירים לעין מועיל כ"כ מ"מ מייפה המראה על התואר ג"כ אבל להיפוך בלא טוב יופי המראה אין יופי התואר מועיל כ"כ לייפות על המראה. ושרש הענין הוא דבחי' יופי המראה הוא שנק' הארת אור הפנים שהפנים מאירים וצהובים מטוב מראה הגוונים שמעלי' חן ויופי בבחי' מקיף להאיר הפנים ביותר לישא חן בעיני כל רואה והוא עיקר כללות היופי וזהו שברבקה א' טובת מראה דוקא וכן בשרה יפ"מ שהוא העיקר ואמנם גם יופי התואר שהוא בציור ותמונת הכלי מועיל לעיקר היופי בעצם וברחל היתה מעלת שניהם יחד שהיתה יפ"ת בתואר העצמי ויפ"מ בגוון באור הפנים שזהו בכלל או"כ מקיף ופנימי שיהיו שניהם באופן הטוב במזיגה נכונה שיהי' אופן התואר לפי אופן המראה והמראה לפי אופן התואר (והוא מ"ש בדוד אדמוני עם יפה עינים וטוב רואי כו' מצד התכללות דיופי התואר והמראה יחד). ויובן כ"ז למעלה בבחי' המל' למעלה שהיא רחל העליונה שהיא יפ"ת ויפ"מ שניהם יחד בהתכללות ומזיגה יפה בתואר ומראה וכמ"ש הנך יפה רעייתי בתואר הנך יפה במראה כו' וכמ"ש ומראך נאוה. והענין הוא שבחי' תואר למעלה היינו בחי' כלים המתארים את האור ומגבילים האור בתוכם בתואר יפה שהוא במזיגה נכונה כלולה מכמה הפכים במדה ממוצעת בטוב הציור ותמונה והיינו בחי' התכללות המדות שנק' טוב תואר במדות כאשר המדות מתכללים זע"ז במזיגה נכונה ויש יופי תואר בכל מדה כמו מדת החסד והטוב שבאדם שהוא איש טוב וחסד בעצם זהו הנק' תואר שהוא תואר וציור של המדה של החסד שהיא ביופי והידור כיופי התואר של האבר בפרט. ואמנם עיקר יופי התואר הוא כשכלול מכמה מדריגות והוא שיועיל אליו החיבור של מדה זולתה הפוכה כמדת הדין שלא יהי' טוב יותר מדאי שאין זה מדה יפה ולא רע יותר מדאי כו' אלא מזוג במזיגה טובה מחו"ג שיהי' נאה במדותיו כמו שא' כל שתפארת לעושיה ותפארת לו מן האדם ואין תפארת אלא כשכלול מגוונים הפכיים במדה מזוגה זהו הנק' איש יפ"ת במדותיו שיש לו כלים נאים במדותיו שכל א' מועיל לחבירו לענין היופי של התואר כנ"ל והיינו בחי' הכלים המתארים ומגבילים את האורות בתואר וציור יפה ממוזג בכי טוב בלי נטי' כלל לאיזה צד יותר מלזולתו אדרבה משתתפים יחד להיות מבין אמצעות כולם כללות היופי בתואר המדות כנ"ל בענין יפ"ת כו' (ולמעלה היינו בחי' ת"ת דז"א שנאמר בו ישראל אשר בך אתפאר בתפארת לעושי' שהן ריבוי הכלים
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.