קנה, ב

היצה"ר. ולפעמים בהפוך. וזה תלוי בבחירתו דוקא. אע"פ שכבר כלול בעצם בריאתו מטו"ר יוכל למשול ברוחו ולעמוד נגד יצה"ר שבלבו לבטלו מכל וכל. וכן להיפוך. שאין זה בשאר ברואים. אך הענין הוא מפני שהאדם הוא בר שכל ודעת שיש בכח דעתו להחליף מדתו מטוב לרע כו'. לפי שהמוח שליט על הלב להפוך מדותיו מן הקצה לקצה. לפעמים כך ולפעמים כך. להיות שבחי' דעת זה דאדם הוא למעלה מבחינת המדות הטבעים דטו"ר. וגם כלול הוא מכולם דהיינו מכל ההפכיים שבהן. ואינו בבחי' ומדריגה אחד לבד כשאר בריאה. אע"פ שנברא גם הוא בנפשו בטו"ר. יוכל למשול ברוחו ונפשו הטבעים גם בעצם הרצון שבנפש להיות היפוך טבעו כנ"ל. ואין זה רק מצד בחי' החכ' ודעת שבו שנק' אדם. בחי' מ"ה דחכ' ששולט במדות דחי. כמו ששולט אדם גשמי על כל בהמה וחיה להיות למעלה מהם וכולל הכל. ע"כ עם בחי' טו"ר שבנפשו יהפוך כפי דעתו דעת נוטה. לפעמים כך ולפעמים כך להפוכו כו'. ונקרא דעת המתפשט במדות לשלוט בהם כו'. שמטעם זה עצמו יש בו כח ההבדלה בין טו"ר. שהרי אמרו אם אין דעת אין הבדלה כלל בין טו"ר. שזהו עיקר סיבת הבחירה שבוחר בטוב. לפי שמכיר יותר בטוב להבדיל בין טו"ר. וכנראה בחוש שבגידול התינוק יותר בשכל ודעת. יותר יבחין בין טו"ר. וכ"ז מטעם אחד שהדעת כולל המדות. ולמעלה מהם גם הרצון שלמעלה מן השכל וטעם. יש דעת נוטה לדבר והפוכו והוא בחי' ד"ע הנ"ל. (כמ"ש במ"א בפ' נצבים) וכ"ז לפי שהאדם הוא בצלם אלקים דבחי' אדם העליון כידוע שהוא בחי' הדעת. שזהו בהתכללות מכולם. ע"כ מושל במדות בכח הבחירה שבו. שאין זה הכח בשאר ברואים שלא נבראו רק מאותיות הצרופים דיו"ד מאמרות שבדבור עליון ע"כ לא יש בכחם לשנות טבעם כנ"ל. ולפי שאדה"ר חטא בעה"ד טו"ר ונעשה בחי' תערובות רע בטוב וטוב ברע. וצריך הבדלה בין טו"ר. עד שיהיה הרע מובדל מן הטוב לגמרי. כדי שלא יהיה תוס' יניקה לרע גמור דק"נ לזאת הוסד יסוד הבחירה ע"פ תורה להבדיל בין טו"ר ע"י האדם דוקא. שהוא בבחי' הדעת. כמ"ש ובחרת בחיים. לפי שאם אין דעת אין הבדלה מטעם הנ"ל דבחכ' דוקא אתברירו. ומטעם שהדעת מושל במדות גם להפכן מקצה לקצה. כמו להגביר היצ"ט על יצה"ר כו' כנ"ל (ושרש הענין הוא לפי שאדם אדמה לעליון ממש שהוא בבחי' יש האמיתי כו'. ע"כ גם אדם למטה יוכל להיות כמו בחי' יש ודבר נפרד לבחור בטוב או ברע הפוך רצון קונו. ואין בו בחי' הביטול כשאר בריאה דחי. והוא מצד בחי' הדעת שבו דוקא הנמשך מבעל הרצון למדות דחו"ג בהבדלה בין טו"ר כו'. שזהו יסוד התורה דבחכ' אתברירו בשם מ"ה דאדם שמברר לב"ן. ובבחי' מ"ה זה דחכ' דאדם דוקא עיקר גילוי האורות האמיתיות דעצמות א"ס ממש שלמעלה מע"ס דכח"ב ומדות דאדם. כמו כי לא אדם הוא להנחם מרצון לרצון כו'. ונמצא שיש באדם דבר והפוכו בחי' יש נפרד דבחירה בטו"ר ממש. ובחי' הביטול דאין בתכלית שהוא בצלם אלקים ממש בבחי' ד"ע כנ"ל בענין