קמח, ב

וישראל לא יכירנו אלא כי אתה אבינו זה יצחק דוקא להיות מבואר למע' שלע"ל יתגלה בחי' פחד יצחק גם למטה מטה כמ"ש למעלה בקרוב לפני ה' ממש אע"פ שעכשיו א"א לפחד יצחק כמ"ש למע' לבוא אפי' במלאכי' כו' כנ"ל לע"ל יוכל לבא למטה ממש לפי שרוה"ט יעביר מן הארץ ויזדככו כל הברואים כמ"ש קודם חטא עה"ד ממש ע"כ יוכל לקבל למטה בחי' פחד ה' העליון כמ"ש מפני פחד ה' והדר גאונו כמ"ש קמי' עצמותו ית' ממש שלמע' גם מעה"ח כנ"ל (ומטעם הנ"ל שיהי' התגלות עצמות האלקות למטה כמו למע' ממש שלא כפי סדר ההשתלשלות שיכול התחתון לקבל כמו העליון ביותר ממש בשוה כנ"ל וזהו ושמך נורא על כל מה שבראת ואנו אומרים על כן נקוה לך לראות בתפארת עוזך שזהו הדר גאונו כו' להעביר גילולים מן הארץ לתקן עולם במלכות שדי וכל בני בשר יקראו כו'). אך זהו בכללות העולם. ואמנם לישראל בפרט יתגלה בבחי' הפנימי' ועצמות ממש כמ"ש הנה אלקינו זה כו' וזהו שאו' כי אתה אבינו ממש להיות ע"י התשוב' דמ"ת בוכי' כו' שהוא בבחי' או"ח דיצחק יעלה לעצמו' ממש כמ"ש יצאו מ"ח כו' שהוא למע' משרש מחצב נש"י שבחכ' וחסד דאברהם אבינו רק מצמצום ההמשכה להיות נק' חכים שהוא בחי' אור אבא בחי' ח"ס וז"ש כי אברהם לא ידענו שלא ידע אותנו כלל וכמ"ש כי הוא ממש עשנו ע"י העלאה דתשובה דוקא מטעם הנ"ל ע"כ יאמרו כי אתה אבינו ממש ובחי' חסד וחכ' דאברהם לא ידענו וגם ישראל שהוא בחי' תפארת דיעקב שכלול מחו"ג שנק' אדם אדמה לעליון לא יכירנו ג"כ מפני שבחי' או"ח דתשובה דבחי' מ"ת חוזר לקדמותו ממש שלמע' מבחי' אדם כמ"ש כי לא אדם הוא כו' וד"ל. (וע"כ יקבלו פחד ה' שהוא פחד יצחק העליון כמ"ש למע' בעצמו' ממש לפי שנתב"ס יראה עלאה ביר"ת דווקא שא"א להיות גילוי זה גם ברחמים דיעקב הנ"ל) וזהו שנק' יצחק בחי' צחוק העליון כענין יושב ומשחק עם לויתן כמ"ש במ"א במ"ש ואביוני אדם שהן בע"ת בקדוש ישראל עצמו יגילו כו' וצדיקים שנק' ענוים בה' שמחה בלבד וד"ל:

(יז) וזהו ואלה תולדות יצחק בן אברהם אברהם הוליד את יצחק. הדקדוק מבואר למע' למה אמר בכפל הענין שלא לצורך כלל מאחר שאמר יצחק בן אברהם למה חזר לומר אברהם הוליד כו'. ועוד דבאמת הל"ל ואלה תולדות אברהם אברהם הוליד את יצחק ואיך שייך לומר תולדות יצחק קודם. ואח"כ תולדות אברהם שאמר אברהם הוליד כו'. ועוד מה שהזכיר ב"פ יצחק בתחלה ובסוף וב"פ אברהם באמצע שאין להם חיבור זע"ז כלל אם לא שנאמר כמו שהוא נותן טעם לענין סיבת תולדות יצחק בן אברה' משום דאברהם הוליד את יצחק ואין לדבר זה לכאורה טעם ושורש כלל. אך הנה יש להקדי' שרש ענין אחד בענין העלאת מ"ן והמשכת מ"ד שזהו ענין ב' מדריגות הנ"ל דאברהם ויצחק שהוא בחי' חסדים דאו"י בגבורות דאו"ח ב' הפכיי' כנ"ל והוא מארז"ל אשה כי תזריע וילדה זכר אשה מזרעת תחלה יולדת זכר כו'. דהנה ידוע בטבע ענין התולדה מיחוד דו"נ גשמיי' שעיקר כח המוליד תולדה הוא מן זרע הזכר דווקא שהזכר הוא המשפיע טיפת זרע ויולד מזרעו נפש שלימה