קצג, ד

הקולות וכן בהתכללות דחו"ג שבלב ומוח כו' כנ"ל. וזהו עיקר ההפרש בין בחי' התיקון לבחינת התהו שבחינת התהו אינו רק בב' קוין לבד ואין בו קו שלישי הממוצע לחברם כלל אדרבה הן מפורדים ומחולקים זה מזה בתכלית כנ"ל. אבל בחי' התיקון הוא בא בג' קוין והעיקר הוא קו האמצעי שהוא הת"ת שבו מתחברים ומתכללים דוקא מב' הקוין דחו"ג. ע"כ עיקר הקיום הוא בבחינת התיקון וד"ל. וזהו בחי' יעקב וישראל שהן בבחינת קו האמצעי דבחינת התיקון דוקא וכמ"ש כי יעקב בחר לו י"ה שהן חו"ב וחו"ג שנק' סגול וזהו ישראל לסגולתו וכנ"ל שנק' שלישיה כו' בין מלמטה למעלה שנק' סגול התחתון חג"ת שהוא המכריע דת"ת בין מלמעלה למטה בבחי' סגול העליון דכח"ב כו'. ויובן דבר זה בתוס' ביאור גם בעבודה שבלב בתפילה. כי הנה אנו רואים שיש ב' מיני עבודה בתפלה א' בחינת התפעלות ההתלהבות והתשוקה לאלקים חיים בבחי' רצוא רץ לבך בכלות הנפש ליכלל ולידבק למעלה בה' אחד כו' כמו אליך ה' נפשי אשא כו' וכן נכספה וגם כלתה נפשי צמאה לך נפשי כו' וכה"ג וכאשר תתגבר התפעל' התשוקה האלקית הזאת ביותר אז ימאס באמת לעמוד בחיי גופו הגשמי מצד שחפץ ומשתוקק לידבק בה' אחד ואז חפצו לצאת מחומר גופו (וכמ"ש בזהר דזכאי קשוט מסתכלי בליבייהו כל יומא כאילו אסתלקו מעלמא כו' וכמ"ש בפרשת מקץ) וכמו מי לי בשמים ועמך לא חפצתי בארץ כלה שארי ולבבי כו' והיינו מפני שנתגברה התפעלות הנפש עצמה בתשוקה זאת העצומה עד שלא יכיל כלי מוחו ולבו להכיל ההתפעלות העצומה כו'. ע"כ נפשו יוצאת בכליון והסתלקות כו'. וזהו מבחינת הגבורות דקדושה האלקית שהוא בבחינת קו השמאל שהוא בבחינת העליה וההסתלקות למעלה מעלה בבחינת או"ח למקורו ממש כידוע וד"ל. אבל בחי' ומדרגה הב' הוא בחי' שוב שהוא היפוך דבחי' רצוא הנ"ל והוא מה שאנו רואים שהתפעלות האהבה והדביקות באלקות שבא מכח ההשגה האלקית בכל חד וחד לפום שיעורא דיליה תתיישב דוקא בכלי מוחו ולבו ויכול להכילה להיות מתענג על ה' באה' ודביקות והתקשרות זאת. והעיקר המכוון מהתפעלות זו האלקית אינו להיות בבחי' הסתלקות וכלות הנפש הנ"ל אלא אדרבה כל חפצו וכל תשוקתו הוא רק להיות גילוי אור ה' בנפשו בבחינת המשכות אלקות על נפשו שיהיה יורד ונמשך מלמעלה למטה דוקא היפוך העליה והסתלקות והיינו שירד האור האלקי מלמעלה למטה לשכון בבחינת כלי דוקא ובריבוי הכלים מכלים שונים כמו בגילוי אלקות בכלים דתומ"צ בריבוי המצות מעשיות כמ"ש והאר עינינו בתורתך ודבק לבנו במצותך כו'. וזה כל חפצו וכל ישעו בהתפעלות האהבה או יראה בהתבוננות כו' והוא הנק' בחי' שוב שאחרי בחינת הרצוא הנ"ל כמ"ש אם רץ לבך שוב כו' להמשיך האור בכלים דוקא וכמ"ש באור כי טוב טוב לגנוז האור בכלי דוקא שזהו עיקר הקיום. וזהו תחלת הרצון שבסוף מעשה שעלה במח' תחלה כמ"ש סוף דבר כו' דנעוץ תחלתן בסופן וסופן בתחילתן כידוע וד"ל. והנה בחינת רו"ש הנ"ל הן ב' הפכים בתכלית מן הקצה לקצה בחי' רצוא בבחי'