קנד, ד

במ"א. ולפי"ז לכאורה אין כל חדש בדבור רק במה שמהווה הבריאה מאין ליש ממש בגילוי. אבל הכל היה במח' קודם הדבור. שאי אפשר לדבור בלא מחשבה בתחלה כנ"ל. וא"כ למה נקרא המח' בבחי' ההעלם באתכסיא ונקרא מאמר סתום. אחר שבאה לגילוי בדבור שנק' מאמר פתוח. וצ"ל שיש ב' מדריגות במחשבה א' מה שבאה מן המחשבה לדבור מן ההעלם לגילוי שנק' הארת המקיף בפנימי. והב' בחי' עצם המח' שלא באה לגילוי כלל בדבור ונשאר בהעלם במח' ע"כ נקרא מאמר סתום. והוא בחי' מקיף על אותיות הדבור. וידוע שכל מה שבאה בבחי' הדבור העליון אי אפשר שישונה ויוחלף מדבר להפוכו. כמו החסד ודין שנעשה ע"פ דבר המלך שלטון בדבורו למעשה אין להשיב. ואמנ' כשעדיין הדבר במח' קודם שהביא לדבור יכול להחליף מדבר להפוכו. או שלא יובא לענין מעשה כלל אחר שלא הביאו לגילוי בדבור עדיין. כמו וינחם ה' על הרעה אשר חשב כו'. שכאשר חזר במחשבה לא הביאו בדבור לענין מעשה כלל כו'. וכמו בקץ משיח דליבא לפומא לא גליא כו' ויכול להיות שגם שנגמר הדבר במחשבה לא בא זה לגילוי בדבור כו' אבל בגוף התהוות הדבר מאין ליש שבדבור העליון כבר בא הדבר בדרך בריאה ממש מאין ליש. הרי כל א' מובדל מחבירו ולא יוכל להחליף מדבר להפוכו כלל. כמו בחי' החסד דפני אריה להימין לא יוחלף להיות בבחי' הגבורה דפני שור מהשמאל. כמו שלמטה לא יוחלף מטבע אריה לטבע השור. ומנשר לעורב. וכה"ג בכל טבעי הברואים בכל חלקי דצח"ם. גם בבחי' הטו"ר שבהם. אחר שכן נבראו מאין ליש לא ישנו תפקידם ולא יוחלפו מטוב לרע ומרע לטוב. כמו שלא יוכל להיות העורב רחמני והנשר אכזרי. ולהיפך שלא יוכל להיות שהנשר והאריה לא יהיו טורפים כו'. וכן בהיפך מיסוד האש למים. וממים לאש בעצם מהותם לשנות טבעם. רק בהרכבה ומזיגה שלהם מטו"ר חו"ג יוכלו לעשות שינוי אופנים רבים. ולא היפוך גמור בטבע מהותם. שכך נבראו מאין ליש מבחי' כח אלקי בנפעלים ונבראים הרוחני' וגשמי' שלהם בחומר וצורה. בין למעלה בעולמות הרוחנים כמלאכים וצבא השמים. ובין למטה בדצח"מ גשמי' כידוע. ולפי"ז גם בכללות ענין טו"ר שבאדם שנמשך מעה"ד טו"ר שבא בדרך בריאה מאין ליש לא יוכל להחליף מטוב לרע ומרע לטוב כמו בטבע הבריאה דשאר חלקי דצח"מ. וכמ"ש בראת צדיקים בראת רשעים כו'. שנפש הצדיק נולד בתולדתו בבטן כך בבחי' הטוב. ונפש הרשע נולד בבטן כך בבחי' הרע. כמו זורו רשעים מרחם כו'. ובצדיקים בטרם אצרך ידעתיך. כטבע הבריאה בחי וצומח בטו"ר. וגם באופן התכללות שלהם מטו"ר כנשר רחמני על בניו וטורף וכה"ג גם בחלקי צומח ודומם. כך באדם יש טוב ברע שברשע ורע בטוב שבצדיק בטבע תולדתו כך יהיה לעולם בלא שינוי בעצם מהותו כלל כו'. וכל זה דוקא בעולם הדבור העליון שנק' עלמא דאתגליא שכבר בא הדבר בהשתל' מאין ליש בגילוי גמור באו"כ כו'. אבל בבחי' ההעלם דמחשבה עליונה שנקרא מאמר סתום קודם שבא לדבור העליון הגם שיודע את כל מה שבא בדבור בגילוי. יוכל להחליף מדבר להפוכו מחסד לדין. ומדין