קצג, ג
לא יהיה בה טעם ערב כלל וכלל כו' ע"ד דוגמא היין החזק ביותר כמו יין הישן ביותר שהוא חזק וחריף ביותר שא"א לשתותו כ"א ע"י המתקה במים מתוקים וכה"ג או יין חי שממזגין אותו במים וכה"ג צריך ודאי שימזוג מזיגה יפה ונכונה בתערובות הזאת כמים ביין איך וכמה יהיה כי היין חזק יותר מדאי והמים מחלישים כחו צריך שלא יחלישו המים כשיתן אותן בריבוי יותר מן המדה וגם לא ימעיט במים אלא כפי הצריך למזיגת היין שיהיה מזוג בטוב מן החיזוק והחלישות אז יהיה טעמו ערב לשותה כו'. וכמ"ש בזהר ע"פ ויבא לו יין וישת שפיר אמר מט"ט דארמי מיא לגו חמרא כו' לפי שהיין היה בבחינת תוקף הגבורות עליונות דקו השמאל ביותר שהוא בחינת גבורות דאימא שיכולים דינין קשין לקבל שם בהשתלשלות וירידת השפע למטה. ע"כ אמר דיעקב שהוא בחי' הת"ת שהיה יודע לכוין היטב המזיגה להמתיק הגבורות בחסדים שהוא בחסדים דאבא שהן המים כידוע. וזהו דארמי מיא לגו חמרא במזיגה נכונה ויפה מפני שהיה יודע היטב אופן טוב המזיגה והתכללות דחו"ג להיות שרש יעקב בבחינת הת"ת (שעולה עד הכתר כנ"ל שיכול לעשות התכללות נכונה בדבר והפוכו שהן חו"ג מטעם הנ"ל). וזהו תרין טעמי דעל ויבא לו יין כו' וד"ל. והנה מובן עכ"פ מכל הנ"ל בבחינת הת"ת שהוא התערובות וההתכללות בין ב' הפכים והוא בחי' ההכרעה בין ב' שכליים הפכיים שכל זה אינו אלא דוקא כשההכרעה הוא במיצוע יפה דהיינו במזיגה נכונה שלא יוסיף מזה על זה ולא יגרע כ"א כפי המדה הצריכה שזהו עיקר ענין המכריע בין ב' דיעות חלוקות שלוקח לעצמו מזיגה שהיא המיצוע (בל"א מיטעל) הנכונה מב' ההפכים קצת מזה וקצת מזה ולא כדברי שניהם. וא"כ הרי עיקר הדבר הוא במה שיוכל לכוין היטב המזיגה וההתכללות משניהם שיהיה במזג הטוב והנכון לא יוסיף ולא יגרע בזה יותר מזה כו'. וזהו בהכרח בא ממקור החכ' השלימה וברורה דוקא שלא יגביר מקור הטיית השכל לזכות יותר מלחוב כו' אלא במיצוע ומזיגה יפה משניהם יחד שבודאי יש מקור מיוחד להמציא כח המיצוע שהוא עליון ממקור ב' השכליים וכוללם יחד עד שיוכל לעשות מזיגה והתכללות נכונה מב' הפכיים אלה (והוא בחי' דעת עליון שבכתר המטה לב' הקוין דח"ס במזיגה מיצוע כמו קו המשקולת שמטה כלפי ימין וכלפי שמאל במדה ומשקל הממוצע דוקא להיותו סובל שניהם יחד כשעומד ביושר ובשוה (כמ"ש שם בפ' וירא באריכות) וד"ל). והנה הנמשל מכל זה בבחינת עולם התיקון שעיקר הענין הוא שב' הקוין דחו"ג שבו כלולים בקו האמצעי שהוא בחי' הת"ת במזיגה ומדה נכונה מאד בלי יוסיף ויגרע ממדה זו על היפוכה ביותר מכפי הצריך עפ"י בחינת השרש של התיקון שהוא מאמר דקו המדה כידוע עד שאין כל שפע פרטית הבאה באבי"ע מריש כל דרגין עד סוף הכל בעוה"ז הגשמי הכל הוא בא בבחינת התכללות ומזיגה יפה מכל ההפכים דחו"ג עפ"י מדת הת"ת דקו האמצעי שהוא בחי' המכריע כנ"ל וכדמיון משלים הנ"ל בענין מזיגה ועירוב הגוונים דחיוור וסומק וירוק כו' או כמו מזיגת המשקין מיין ומים וכה"ג במזיגות והתכללות דתנועות
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.