קעד, א

וכל אחיו עדיין חיים וקיימים להיות שיוסף הי' למעלה מהם והוא בחי' יסוד ז"א דאצילות ושרש השבטים בעולם הבריאה כמ"ש במ"א בענין ואנחנו מאלמים אלומים כו' עד ויוסף הוא סיום כל עולם האצילות בכל פרטי האורות וכלים וכל התכללות הקוין שבהם שזהו כל ענין ספר בראשית שהוא הכל בבחי' האצילות עדיין כמו קודם שניתנה התורה למטה בעולם הנפרד מאין ליש בהתחלקות הקווין לימין ושמאל בבחי' נפרד כו' והגם שבאצילות יש ג' קווין חג"ת כו' אבל שם הם כלולים בתכלית היחוד בעצמות המאציל דאיהו וחיוהי וגרמוהי חד ממש וע"כ נק' ספר הישר דוקא כמו להגיד כי ישר ה' כו' שהוא בבחי' היחוד והתכללות ביושר בעצמות א"ס שנק' ישר ממש שלמעלה מבחי' התחלקות דימין ושמאל רק שהוא מקור ההתחלקות שהן האבות שנק' מרכבה באצילות ממש וזהו כמשל הנ"ל באב שהכין לבנו שא"צ הבן רק לבנות לבד כי הכל מן המוכן כו' וכך הכל מן המוכן למעלה באצילות בכל יחו"ע דמצות בג' קוין דאצילות כמ"ש בספר בראשית בתולדות האבות ובעובדות שלהם שנק' ספר הישר וא"צ אח"כ רק להביא מן ההעלם דאצילות לגילוי למטה שהן תומ"צ שנתנו למשה מפי ה' לישראל כמ"ש בכל הספרים האחרים וא"כ ספר בראשית מקור ושרש כללי לכל הספרים האחרים שממנו נמשכו כו' וד"ל. ומזה הטעם יובן דגם סיפור הפשוט שבספר בראשית נכתב באריכות הרבה יותר מגופי תורה ומצות שבספרים האחרים שנכתבו ברמז ובקיצור כעובדא דאליעזר כו' כנ"ל משום דשיחתן של עבדי אבות כו' מטעם הנ"ל וד"ל:

(יא) ומעתה אחר הקדמה הנ"ל בענין ספר בראשית יובן ג"כ במ"ש בספר זה בסיפור האמהות כשרה רבקה רחל ולאה שהן ג"כ בחי' מרכבה למעלה כמ"ש בבחי' האצילות ממש רק שהוא בבחי' אורות דנוק' שהוא בחי' ב"ן שבכל פרצוף כמו אברהם ושרה הן בחי' מ"ה וב"ן שבכתר כמ"ש בזהר בפי' ויהיו חיי שרה והוא מ"ה וב"ן דע"י וא"א ונק' א"ב ר"ם שכל הנעלם מכל רעיון שהוא ח"ס דא"א (כמבואר בפ' לך לך) וכה"ג יצחק ורבקה בבחי' מ"ה וב"ן דאו"א ורבקה אם יעקב ועשו כו' שתאומים היו ונתחלקו כו' ויעקב ולאה ורחל הוא בחי' מ"ה וב"ן דזו"נ דאצילות בכלל שכל זה שמספר באמהות הוא כמו באבות ממש שהוא שרש האצילות שהוא מקור כללי למ"ת להיות על ידם כל היחו"ע באצילות ע"י המצות שיעשו ישראל למטה עד סוף כל הדורות. ולזה הקדים לספר בראשית שנק' ספר הישר כנ"ל להיות שבו נזכר כל עצם היחו"ע שבעצמות הפרצופים עליונים דא"א וע"י ואו"א וזו"נ דאצילות שהן באים בסיפור דאברהם ושרה יצחק ורבקה ויעקב ורחל ולאה בכל צירופי אותיות שבסיפורים הללו והוא שרש ליחו"ע שיהי' בהתפשטות והסתעפות מהם למעלה באצילות ע"י המצות שכתובים בשאר הספרים שאין מצות הללו רק לעורר היחו"ע למעל' וד"ל. ומעתה יובן ג"כ בדרך פרט במה ששיבח במעלת האמהות בענין יופי התואר ויופי המראה בשרה ורבקה שהיתה טובת מראה ובפרט ברחל שהיתה יפ"ת ויפ"מ כו' דודאי אין הכוונה בזה ע"ד הפשוט במעלת ושבח היופי