רכ, ג

ברקיע כרצונו וכחפצו שנק' חפץ הוי' ממש אבל באמת א"ז ירידה וצמצום אצלו ית' כלל כי קמי' כלא כולא חשיב ושוה ומשוה עליון ותחתון מעלה ומטה יחד וע"כ גם כשמגביהי לשבת למעלה משפילי לראות בשמים כי בחי' עמ"ר דשמים לרום ועומ"ת דארץ שוין לפניו ממש להיותו למעלה מכל עיקר ומקור ההשתלשלות כנ"ל ע"כ יכול לצמצם רצה"ע שלמעלה מעלה גם למטה מטה בעשי' גשמי' והוא משגיח למטה כמו למעלה ממש בשוה כו' וד"ל:

(ח) וז"ש דוד למה יאמרו הגוים איה אלהיהם ואלקינו בשמים כל אשר חפץ עשה ושזהו תשו' גדולה למיני' ואפיקורסי' שמכחישים בהשגחה אלקי' הפרטי' מטעם שאיך אפשר שיהי' ירידה וצמצום כ"כ מגבוה גבוה מחפץ ורצה"ע למטה כ"כ (כי הוא ית' אח"פ בתכלית שלא יוגבל בריבוי כו') וז"ש איה אלהיהם אי' לשון הפלאה והבדלה בערך כמו אי' מקום כו' לפי שהוא מובדל ומרומם ונעלם ורחוק מהם כמ"ש רם על כל כו' שאצלם הוא רם בבחינת עומ"ר למעלה מעלה דוקא ואיך ישפיל א"א למטה מטה כ"כ אבל לא ידעו ולא יבינו דעומ"ר ועומ"ת שוין לפניו ממש מטעם הנ"ל ע"כ יכול להיות למטה כמו למעלה ממש ואינו נק' רם ומובדל כו' וז"ש ואלקינו בשמים כל אשר חפץ עשה למטה שיורד ומשתלשל חפץ ה' שלמעלה מעלה למטה מטה כ"כ עד שכל אשר חפץ למעלה הוא בא בעשי' גשמי' למטה בבחי' השגחה הפרטי' הנ"ל כמ"ש משמי' הביט כו' וד"ל. וזהו רבות עשית בריבוי ההשתלשלות מרצונו וחכ' ומדותיו העליוני' למעלה לבא למטה בהתלבשות בבחי' עשי' גשמי' כדי שיהי' הוי' אלקינו שזהו בחי' פנימי' המכוון שיש ברצון העצמי בזה כדי שיהי' לו דירה והשראה למטה בכל אשר עשה דוקא והוא בחי' התלבשות וירידות או"פ רצה"ע ופנימי' ח"ע שבפנימי' מדותיו העצמי' שבמצות מעשיות ע"י התורה שלמטה הנגלי' לנו דוקא שזהו שרש ומקור פנימי לכל עיקר ההשתלשלות שנמשך מרצונו כו' וכמ"ש בראשית בשביל התורה שנק' ראשית כו' וכתי' אם לא בריתי כו' חוקות שו"א לא שמתי וכמאמר הזוהר דאסתכל באורייתא וברא עלמא כמ"ש ואהי' אצלו אמון אמון מוצנע אמון מופלא כו' והוא ח"ע דבחינת התוה"ק שקדמה לעולם אלפיים שנה כידוע. וז"ש אחר שרבות עשית ה' אלקי. נפלאותיך ומחשבותיך אלינו. פי' נפלאותיך הן בחינת פלאות חכ"ע הקדומה דאורייתא מח"ע נפקת שנק' אמון מופלא כמו אביטה נפלאות מתורתך שזהו כמו דבר המופלא ומכוסה מעין כל שאין בו שום השגה ותפיסא כלל שנק' פלא כמו הנס הנעשה למעלה מגדר הטבע שנק' נפלא כמו עושה נפלאות כידוע לפי שהוא מכוסה ונעלם מבחי' ההשגה שהוא בבחי' עלמא דאתכסי' כידוע כך בנפלאות דח"ע דתוה"ק הנ"ל שנק' אמון מופלא היינו שהוא מכוסה ונעלם מכל השגה שנק' שכל הנעל' מכל רעיון אפי' מבחי' מח' סתימאה שנק' ח"ס חכ' שבכתר שממנו מקור מוצא השגת שכל מהעלם לגילוי וכמאמר למחת"ב כלל אפי' מחה"ק שזהו הטעם שנק' פלא ומופלא להיותו למעלה גם ממקור הממשיך החכ' מאין ליש