קנד, ב

אותו מדרך הטוב לדרך הרע. כמ"ש למה תתענו ה' מדרכיך תקשיח לבנו מיראתך. (ואמר במדרש רבה פ' וישב כשרציתי כו' עיין לעיל). וכן אמר אליהו ואתה הסיבות את לבם אחורנית וכה"ג. שנק' שמאל דוחה. וכמ"ש ואשר הרעות שבראת ליצה"ר. וכמ"ש בגמ' (דברכות דף לב). ולהיפוך ימין מקרבת. שמעוררים לב האדם מלמעלה שילך בדרך הטוב אע"פ שלא הכין לבו בכח הבחירה מצד עצמו כלל כו'. וזהו פלא גדול לכאורה. דהלא יסוד כל התו"מ ניתן רק על כח הבחירה שביד האדם שמצד עצמו דוקא. כמו אם בחוקותי תלכו. והיה אם שמוע כו'. השמרו לכם פן יפתה לבבכם כו'. וכן והתברך בלבבו לאמר בשרירות לבי אלך כו'. שע"ז יסוד השכר בג"ע. ועונש בגיהנם. כמ"ש ר' יוחנן בן זכאי איני יודע באיזה דרך מוליכין אותי כו'. ואע"פ שיצה"ר מתגבר על האדם. זהו עיקר העבודה ללחום נגד היצה"ר בגבורה גדולה להתגבר עליו כמאמר איזהו גבור כו'. וכמשל הזונה עם בן המלך שמפתה אותו. וכאשר לא ישמע אליה גם היא תעזור אותו למנוע מן הרע כו'. (ויש שמונעים אותו מלמעלה שלא יפול בחטא. אם בתום לבו עשה. ולא ידע כי רע הוא כו'. כמו שאמר באבימלך גם אנכי ידעתי כי בתם לבבך עשית זאת ואחשוך גם אנכי מחטא לי כו' ע"כ לא נתתיך לנגוע אליה וכה"ג) אך הענין הוא דשניהם אמת דהבחירה ניתן לאדם דוקא. וכמאמר הכל בידי שמים חוץ מי"ש. והרי אמר דצדיק ורשע לא קאמר דגם שגוזר ואומר יהא חכם או טפש עשיר או עני גבור או חלש אבל שיהיה צדיק או רשע לא קאמר. לפי שאין זה בידי שמים רק ביד האדם דוקא כנ"ל. וע"כ יש שכר ועונש לצדיק ורשע כפי מעשיהם דוקא. וגם זה אמת דנורא עלילה כו' שעוזרים מלמעלה לטו"ר כנ"ל:

(יא) ויובן זה בהקדם תחלה ענין התירוץ האמיתי לפי הקבלה על קושיית הפלסופים בענין הידיעה ובחירה. שמאחר שלפניו ית' נגלה במה שיעשה האדם טוב או רע בידיעה שיודע את הכל. כמ"ש היוצר יחד לבם המבין אל כל מעשיהם. וכן כי עיניך פקוחות על כל דרכי בנ"א כו'. א"כ ודאי שהבחירה דאדם בא אח"כ בהכרח שלא בכח עצמו. כי כבר הוכן דרכיו לטו"ר מלמעלה. והרי הוא כמוכרח בדבר שא"א שילך בדרך אחר. ולמה יענש על הרע או יקבל שכר בעבור הטוב. כידוע תוכן קושייתם זו למעיין בדבריהם כו'. אך הנה התירוץ אמיתי לקושייתם הוא לפי שבאמת הפילסופים שגו ברואה כי הם לשיטתם הולכים ע"פ שכל וסברא האנושי'. לדמות ידיעה העליונה האלקית כמו ידיעת האדם שיודע במחשבתו. שזהו ידיעה הבאה במורגש. שיודע ומרגיש הדבר כמו שיודע א"ע ממש (שנק' או"פ שבא במורגש בכלי כידוע) וכמ"ש ברמב"ם שבידיעת עצמו יודע את הכל כו'. שהן מדמין השתלשלות הבריאה בע"ג. להבורא ית' שהוא בלתי בע"ג. שבא בדרך שפע דעו"ע. שהעלול קרוב בערך ויחוס אל העילה. וממנו נמשך ממש כו'. והוא מטעם שאין לך דבר חוץ ממנו עד שיהיה ידיעה זו בידיעה שחוץ ממנו כו'. אבל באמת הרי ידוע שאין ערך כלל לנברא מחודש מאין ליש בבחי' גבול. לגבי