קמז, ב

דבר שהוא היפך טבעו לגמרי (וגם בענין התולדה יש להבין איך הוליד אברהם ליצחק היפוכו ממש דכח המוליד אינו מוליד אלא בדומה לו דוקא כידוע). אך הנה הענין הוא דאדרבה היא הנותנת דמשום שיצחק הי' היפך טבע אברהם לגמרי ע"כ אהב אותו מאוד כי עיקר התענוג והאה' הוא בהיפוכו דווקא כמו מים קרים על נפש עייפה שעיקר התענוג בנפש עייפה מהיפוכו שהן המים קרים לפי שהקרירות היפוך החמימות ע"כ כאשר יחם בשרו ביותר יתאווה להיפוכו דוקא שהוא הקרירות שבזאת תשיב נפשו ומקבל עונג נפלא מן המים הקרים וכן להיפך כאשר יתקרר האדם ביותר אז החמימות תענוג גדול יחשב לו לפי שכל ב' הפכים עיקר העונג מקבל כ"א מהיפוכו לפי שחדש הוא אצלו כי תענוג תמידי אינו תענוג כלל כידוע ועיקר הראי' מתענוג דזיווג דו"נ אע"פ שהן ב' הפכיי' שהזכר מבחי' החסדים כטבע המים והנקבה מבחי' גבורות כרשפי אש ועכ"ז אדרבה היא הנותנת משום שהמה ב' הפכי' ע"כ התענוג דדכר מן הנוק' היפוכו ועיקר התענוג דנוק' מדכורא כמו ואל אישך תשוקתך (והמתקת הגבורות שבה בחסדים דדכורא שזהו ממש כמים קרים על נפש עייפה כו') כמו שאמר דאתבסמת נוק' ועביד נייחא לה כו' ובהיפוך תענוג ותיאובתא דדכורא לגבי נוק' הוא כמו התענוג דחמימות אל הקרירות ע"כ כאשר מתייחדים מתענגים זמ"ז דווקא וד"ל). וכמו"כ מטעם זה יובן ג"כ באברהם ויצחק אעפ"י שהיו ב' הפכי' ממש כנ"ל אדרבה היא הנותנת שאהב את יצחק לפי שהוא הי' מבחי' החסד היפך בחי' הגבורות ע"כ אהב את יצחק שהוא היפוכו מבחי' הגבורות וקיבל ממנו עונג ושעשועים גדולים מטעם הנ"ל וזהו אשר אהבת (ע"ד דוגמא כאהבת איש שהוא בבחי' החסדים לאשתו שהיא בבחי' גבורות כנ"ל) (ובזה יתורץ ג"כ הקושי' הנ"ל בענין התולדה איך הוליד אברהם ליצחק היפוכו שזהו כמו ענין תיאובתא דדכורא לגבי נוק' להיות' בבחי' הגבורות היפוכו כך בענין התולדה שיוליד לבחי' הגבורה דוקא היפוכו וראי' ממה שאמר איש מזריע תחלה יולדת נקבה היפוכו ואשה מזרעת תחלה יולדת זכר היפוכה אע"פ שכח המוליד יוליד בדומה לו לפי שמתחלפים מטעם הנ"ל וד"ל). אך א"כ למה אמר ויאהב יצחק את עשו לפי שהי' מבחי' הגבורו' בשרשו רק שהי' פסולת הגבורו' וכן אברהם יצא ממנו ישמעאל פסולת החסד וביקש לו ישמעאל יחי' לפניך כו'. אמנם באמת עיקר התענוג ביחוד דדו"נ מטעם בחי' ההתכללות שמתכללים זע"ז והן ב' הפכיי' שגבורו' דנוק' נעשים בבחי' חסדים וחסדים דדכורא נעשים בחי' גבורות כידוע בהתכללות דמ"ד ומ"ן וזהו מפני שיש בכ"א מהיפוכו דווקא כמו גבו' שבחסד וחסד שבגבו' כי גם האש ומים יש באש מים ומים באש כו' וגם כאן באה' דחסד דאברהם יש בחי' גבור' דפחד יצחק ע"ד שאמרו במקום גילה שם תהא רעדה כידוע וכן בפחד ויראה דיצחק יש מבחי' האה' וחסד דאברהם כי א"א לומר שלא הי' אברהם ירא את ה' רק אוהב שהרי א"ל ידעתי כי יר"א אתה (שזה הי' מפני עקידת יצחק שנכלל באברהם לכן נתגלה באברהם מבחי' היראה דיצחק כו'). וכן ביצחק א"א לומר שלא הי' בו רק יראה ולא אה' כו' ולכ"א