רט, ב
דהיינו מל' דאצי' כו' וכה"ג בכל נשמה במס"נ באחד (בד' רבתי דאחד שנק' שכינה כנ"ל). אך הנה בחי' ההעלאה דיוסף בחי' צ"ע זהו כמ"ש צדיק כתמר יפרח כו' שבחי' צ"ע דגם שנק' משפיע כמ"ש אור זרוע לצדיק כו' אבל גם הוא עולה בבחי' העלאה למעלה מעלה הימנו (כנ"ל בענין רוכב על כרוב קל ושט כו' וכן מ"ש אלכה אשובה אל מקומי ממש בזמן הגלות כו'). ואמנם בחי' העלאה שלו נבדל בערך לגמרי מהעלאה דשבטים הנ"ל והוא מ"ש קמ"ה אלומתי וגם נצבה כו'. והענין הוא כידוע שיש ביטול העליון יותר מביטול היש לאין כנ"ל והוא בחי' ביטול העצמי דבחי' אין ומה עצמו שנק' ביטול בעצם ולא שנעשה בטל מן הישות כי לא היה בבחי' יש כלל מעולם כמו משה שאמר ונחנו מה מ"ה בעצם ע"כ היה עניו מכל האדם כו' (כמו העומד לפני המלך תמיד שביטולו בעצם עד שאינו מרגיש א"ע כלל וכלל ועומד כאבן דומם ממש משא"כ הבא לפני המלך שמתבטל מישותו בלבד כו' וזהו שהיתה שכינה מדברת מתוך גרונו של משה כו') וכך היה יוסף מרכבה למעלה במדות דז"א דאצי' עצמו עד שהיה רק למעלה תמיד באצי' ולא למטה בבריאה כלל ולא היה צריך לבא לבחי' ביטול והפשטת הגשמיות כלל (וראייה ממה שהי' טרוד במלאכתו בכיסי' וחושבני' ולא הי' נפרד כלל וכלל כי אין המסך שבין אצי' לבריאה מפסיק לו כלל ע"כ הוא למטה כמו למעלה ממש שזהו למעלה גם מבחי' המל' דאצי' שנק' מקור לבריאה) ע"כ בחי' העלאת שלו היה למעלה מעלה ביותר כמו בחי' העלאה דמשה שנק' איש האלקים בעלה דמטרוניתא כמ"ש תפלה למשה איש כו' שבודאי הי' תפלת משה עולה למעלה ביותר מכל התפלות להיותו בבחי' ביטול העצמי דבחי' מ"ה העליון שמגיע לעצמות אא"ס ממש כמו שהוא לפני הצמצום הראשון דאין אא"ס שורה רק בבחי' מ"ה בעצם וד"ל. וזה היה בחי' העלאת דיוסף בחי' צ"ע שהוא בחי' יסוד גם שהי' בבחי' עלמא דדכורא אדרבה היא הנותנת שהי' העלאת שלו בעומק המדריגה ביותר והוא בחי' ההתקשרות ודביקות העצמות שזהו בחי' יסוד כידוע הכלל שא"א לאדם להגיע לשום דבר מה כ"א ע"י בחי' ההתקשרות העצמיות שיקשר א"ע בזה הדבר בעומק הלב מנקודת הרצון כמו שיוכל להשיג חכ' ובינה לעומקם א"א כ"א ע"י ההתקשרות החזקה שיקשר לבו ודעתו לחפוץ מאד להבין ולהשיג (בל"א דער קלע( אין לימוד איין שטארקין קלע( און גרויס אריין לייגין זיך מיט גאר דעם רצון שבלב כו') וכמו ברבי יהודה שהיה חכם לכשירצה דוקא והיינו כשהיה חפץ ומשתוקק בעומק לבו והתקשרות דעתו להשיג ולהבין באיזה חכמה היה מגיע לעומקו בתכלית לפי שהיה מדריגתו בבחי' יסוד דחכמה ובינה כענין שאמר קנה חכ' קנה בינה ע"י ב' יסודות דאו"א וכמו ר"ע שהיה ע"ה וע"י עוצם ההתקשרות מקרב ולב עמוק להשיג חכמת התורה נעשה בית קיבול רחב לקבל כל התו' לעומק יותר מהכל כו' וזהו רק עוצם הביטול העצמי ע"כ היה בו ההתקשרות החזקה לדבר החכ' שחפץ בה וכמו ב"ע שנפשו חשקה בתו' וכה"ג (וכך יש בני אדם שטבעם מסוגלים לזה
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.