קצב, ד

בסגול העליון בחי' כח"ב כו' וז"ש (בישעי' יט כד) ביום ההוא יהיה ישראל שלישיה כו' ישראל דוקא יהיה בבחינת שלישיה כסגול העליון ותחתון כנ"ל וז"ש ישראל אשר בך אתפאר בבחי' ת"ת שכלול מג' גוונין דחיוור וסומק וירוק כו' כידוע וד"ל אבל בחי' עשו שרשו בתוהו שאינו אלא בב' קוין דחו"ג לבד ובתכלית הפירוד זה מזה ע"כ אמר כאן ויחץ את העם לב' מחנות דוקא וד"ל. וביאור הדברים יובן עד"מ בהפרש שבין קטן לגדול במדות ובשכל מצד קטנות וגדלות דדעת שהקטן ששכלו קטן לא יוכל להכיל בכלי המוח שני הפכים כלל וכלל שאם דעתו הקטן נוטה לחוב ולדין לא יוכל למצוא שום טעם ושכל לדון לזכות כלל עד שלא יוכל לסבול שום טענה לנטות להיפך דעתו וכן להיפך כאשר יטה שכלו ורצונו לזכות לא יוכל להכיל ולקבל שום נטיה להיפוכו לחוב לומר שמטעם וסברא זו יוכלו לדון להיפוך כי אין כלי מוחו הקטן יכול להכיל דבר והיפוכו בטעמים וסברות מחולקות שמתחלק רק לב' קוין לבד אם לקו החסד לבד אין בו נטיה לדין כלל ואם לקו הדין אין בו נטיה לחסד כלל (כי העיקר הוא בחי' הדעת נוטה שמתחלק לכמה הפכים והכרעות ודעתו קטן ומצומצם ביותר) וכמו"כ במדות הקטן אינו אלא בקו אחד או לחסד או לדין כאשר חפץ חסד הוא בלבו אין בו רק טוב וחסד לבד ולא יוכל לסבול היפוכו בחי' דין ולהיפוך כאשר הוא ברוגז ודין לא יוכל לסבול החסד ורחמים כלל ונמצא שהקטן מצד קטנות דעתו וקטנות המדות אינו אלא בקו אחד תמיד או רק בקו הימין לחסד וטוב בשכלו ובלבו או רק בקו השמאל לחוב ודין ולא יוכל להתהפך מזה לזה כלל כי רחוקים ומפורדים הן ב' הקוין שלו דימין ושמאל חו"ג בפירוד והתחלקות מאד שלא קרב זה אל זה לעולם כי בעודו בקו הימין דחסד וטוב יתרחק בתכלית הריחוק מאד מבחינת קו השמאל דדין וחוב עד שלא יוכל להעלותו במוחו ולבו כלל וכן להיפך בעודנו בקו השמאל דרוגז ודין לא יוכל לסבול ולהעלות במוחו ולבו מבחינת החסד וטוב כלל כי קצר דעתו מהכיל דבר והיפוכו מפני שלא ימצא מקום אצלו במוחו ולבו אלא או כך או כך כו' (ובמ"א מבואר להיפוך לכאורה דהקטן בנקל להתפתות מדבר להיפוכו מלאו להן ומהן ללאו כו' וכמו נשים שדעתן קלות כו' יכולים בקל להתפתות לזנות כו' ואם היה ענין הב' קוין שלהם רחוקים בתכלית כנ"ל איך יהופך מהן ללאו כו'. והתירוץ מבואר במ"א דאדרבה היא הנותנת מצד שהן בקטנות הדעת יכולים להתהפך מדבר להיפוכו משא"כ הגדול בדעת הן ולאו שלו חזקים בלי יהופך כלל אבל עכ"ז הנשים וקטנים הן בקו אחד או כך או כך כי גם שיהופך אין בו אלא קו אחד היפוכו ולא שיכול להכיל ולסבול שני הפכים דחו"ג יחד כלל וא"כ יובן שיש בטעם א' שהוא בגדלות הדעת ג"כ שני הפכים בנושא אחד שהן ולאו שלו בלתי מתהפכים לעולם וגם יכולים להיות בהתכללות א' ממש כמשי"ת ובקטנות הדעת דקטנים ונשים ג"כ יש ב' הפכים שהן באים מטעם אחד שלאו והן שלהן מתהפכים וכשהן בקו אחד לא יכיל ויסבול להיפוכו כנ"ל שכל זה כדבר