ריט, ד

העפר שהוא כמו העפר שבקרקע המשכן שהכל הי' מן העפר הזה להיותו בבחי' ביטול היש בתכלית כו' וד"ל (וזהו שמי יעלה כו' ר"ת מילה וס"ת הוי' כי כדי שיתגלה שם הוי' בנשמה האלקי' צ"ל ע"י מילה ופריעה דוקא מטעם הנ"ל וכמ"ש שויתי הוי' לנגדי תמיד ואין הפי' כמו שסוברים המון העם שהוא לצייר האותיות דשם הוי' לבד לנגד עיניו כי זה ציור גשמי דאותיות גשמיי' כו' אלא הכוונה על שם הוי' העליון שמהוה את הכל שהוא הי' הוה ויהי' בלי שינוי כלל כמ"ש אני הוי' לא שניתי כו' והוא בחי' סוכ"ע שלמע' מן הזמן ומקום כידוע ויוקבע בעומק מוחו ולבו בהכרה והשגה זו דשם הוי' שהוא בבחי' מהו"ע ית' שא"ז כ"א בהאיר אור הוי' זה בנשמה כמ"ש כי אתה תאיר נרי כו' וד"ל):

(ז) והנה מעתה יש להבין מ"ש בתחלת הפ' ויהי מקץ שנתיים ימים דוקא אז ופרעה חולם כו'. דהנה שנתיים ימים הללו הן ב' אלפי' שנה שקדמה התורה לעולם כידוע במ"ש ואהי' אצלו אמון אמון מופלא ומוצנע כו' ואהי' שעשועים יום יום ב' ימים הללו כל יום אלף שנה כמ"ש כי אלף שנים בעיניך כו' והן בחי' חו"ב דתושב"כ ושבע"פ בשרשם למעלה (וכידוע ומבואר במ"א עמ"ש יחיינו מיומים כו') ובחי' העונג ושעשועי' העצמיי' שהי' לו להקב"ה בתוה"ק כנ"ל ואהי' שעשועי' יום יום בב"א שני' שקדמו לעולם הוא שירד ונתלבש למטה בתושב"כ בבחי' הטעמי' ונגינות כנ"ל שיש בתושב"כ ד' מדריגות דטנת"א כו' וע"ז א' ובלילה שיר"ה עמי שירו קרי כו' דהיינו שיר של עונג שעשועי' העליוני' שנשתעשע בתושמ"ע נק' שירו של הקב"ה בעצמו וכשיורד למט' בטעמי' ונגינות דתושב"כ נק' שירה בה' בחי' נוק' ועכ"ז א' דשיר"ה שהן בחי' הנגינות וטעמי' עמו ממש בלי פירוד כלל וד"ל. ולהבין ביאור כ"ז הנה י"ל מ"ש דוד זמירות הי' לי חוקיך בבית מגורי דוקא דהיינו בעת צרה כשהי' נרדף מאויביו כו' ועכ"ז נענש דוד על שקראם בשם זמירות ובאמת עיקר זמירות הוא בכלי דוקא כידוע אך דוד הי' מתענג בטעמי' ונגינות דאורייתא כמו בשירה בפה שנק' ג"כ זמירות כמו מכנף הארץ זמירות שמענו כו' וכמו למען יזמרך כבוד כו' וכה"ג ואמנם באמת עיקר הטעם שנענש דוד על שקראם זמירות היינו לפי שכוונתו הי' להנצל בזה מכל הקטרוגי' ודינין קשין מאויביו וז"ש בבית מגורי שהי' מגור מן האויב כידוע להיות שע"י בחי' העונג ושעשועי' העליוני' שבשיר ורינה דאורייתא כמו בנגינות וטעמי' כנ"ל נמתקו כל הדינין וגבו' קשות כידוע וע"כ נענש ע"ז שהשפיל מעלת אור היקר העליון שבתו' להיות זמירות בשביל טובתו הגשמי' כו'. אך לכאורה אין עליו דין ועונש כלל בזה שהרי בפי' ארז"ל השכם והערב עליהם לבהמ"ד והן כלין מאליהן כידוע. אך הנה יש לבאר הפ' רבות עשית ה' אלקי נפלאותיך ומח' אלינו כו'. דהנה לכאורה אין לדברים אלו הבנה ולא חיבור וסמיכות ענין כלל דרבות עשית משמע שבא הדבר בריבוי המעשה שהן ריבוי ההשתלשלות כל העולמות העליוני' והתחתוני' שכולם נחשבו רק בבחי' עשי' כמ"ש מה רבו מעשיך כו' כולם בחכ' עשית ובסמוך לזה א' נפלאותיך כו'