רט, א

בגלות השכינה שעולה למעלה מעלה כו' אבל אין כמוך באלמים שהוא בבחי' עלייה דמשפיע עצמו כשהוא עצמו עולה למעלה להיות בבחי' שתיקה כאלם שא"י לדבר להיות עולה בעצמו בעילוי אחר עילוי עד אין שיעור למעלה כו' וד"ל. וכמו בזמן הגלות דכתיב אלכה ואשובה אל מקומי ממש שזהו דקוב"ה בגלותא אסתלק לעילא לעילא ובגמ' אמר דבלילא שהוא הגלות קוב"ה מאי קא עביד רוכב על כרוב קל שלו שהוא המל' ושט בח"י אלף עולמות שזהו העלייה בח"ס דא"א עד חכ' דא"ק עד שעולה בעצמותו ממש שאין כמוהו באלמי"ם בכל העולים שלא יוכלו להגיע למקומו כו' וזהו הן הן גבורותיו גוים כו' והוא שותק כו'. וז"ש מי כמוך באלים הוי' וכמ"ש עד יעבור כו' כנ"ל וד"ל):

(יא) והנה קמה אלומתי וגם נצבה כו'. הנה באמת יש להבין דלפי כל הנ"ל הרי השבטים מבררים בירורים דק"נ שזהו בחי' העלאת מ"ן דמקבל אל המשפיע שבזה יתכן ענין מאלמים אלומים גם לפי' הב' באלומים לשון אלם ושתיקה כו' אבל ביוסף שהוא בחי' צ"ע בחי' יסוד דדכורא בחי' משפיע איך יתכן בו לומר ענין העלאת מ"ן דבירורים שנק' אלומות ואיך אמר קמה אלומתי דמשמע שגם הוא היה מברר בירורים בהעלאת מ"ן כמוהם וכמ"ש בתחלה והנה אנחנו מאלמים כו' שהיה גם הוא עמהם. ואמנם הענין הוא דבאמת גם הוא היה מן המאלמים אלומים בבחינת ההעלאה למעלה רק שהי' הפרש גדול בין העלאה שלו להעלאות שלהם שהן היו מעלמא דנוק' וכל העלאות שלהם הי' העלאת מ"ן דנוק' שזהו רק ענין ביטול היש לאין כנ"ל שהמקבל שנק' עלול בעלותו לגבי המשפיע יתבטל מישותו ויבא לבחי' אין ליכלל בעילה שלו וזהו מדריגת השבטים שהי' נשמתם בעולם הבריאה היה בהן ביטול היש לאין כמלאכים דבריאה וכמו שאמרו ליעקב כשם שאין בלבך אלא אחד בבחי' האצי' כך אין בלבנו אלא אחד בבחי' יחו"ת שבבי"ע בהפשטת הגשמיות מכל וכל ע"י הדביקות והתקשרות האמיתית באלקים חיים מקור חוצבם כהתכללות הנר בפני האבוקה שהיא השכינה וזהו הנק' העלאת מ"ן דנשמות ומלאכים בשכינה שהוא מל' דאצי' מקור כל העולמות וא"כ א"א שיגיע העלאת מ"ן דשבטים רק עד מל' דאצי' לבד מקורם ולא למעלה יותר מאחר שהן מקבלים רק מבחי' המל' כידוע שהם כמרכבה דפני אריה כו' וכמו י"ב בקר שתחת ים של שלמה שים זה הוא בחינת המל' העומד על י"ב בקר שהן המרכבה כו' וז"ש מאלמים אלומים בתוך השדה לבד שדה עליונה באצי' בחי' מל' דאצי' כמו שהוא בבחי' האצי' (שזהו ד' רבתי דאחד) והיינו ענין העלאת מ"ן במס"נ דכל נשמה האלקית בתשו' שלימה מקירות לבו או גם באה"ר דכל נפשך בק"ש שאינה עולה רק בביטול הישות לגמרי ונכללת במקורה לבד שהוא השכינה מל' דאצי' וכמ"ש בידך אפקיד רוחי ר"ת באר שנכללים במל' שנק' באר בבחינת עיבור והתכללות שכל זה רק בחי' ביטול היש לאין לבד והיינו ג"כ מה שמיכאל כה"ר מקריב נשמות ע"ג מזבח העליון כו' וכן מה שעולים הנשמות בגעה"ע ליכלל בזיו השכינה