רב, ג

קלא פנימאה חסר וי"ו כו' וז"ש יען כי ניגש העם בפיו ושפתיו בקול החיצון בלא נקודת הלב בפנימי' שאין ממוצע לחבר הפנימי' בחיצוני' אז ואבדה חכמת חכמיו פי' ח"ע הפנימי' שאינו מאיר בחיצוני' דתו' כלל ובינת נבוני' כו' דקאי על תושב"כ ושבע"פ שלא יגלה בחי' הפנימי' דחו"ב כלל ואז אין קול חיצוני' דתורה עולה למעלה כלל כנ"ל דאורייתא בלא דו"ר כו' וז"ש האו' אין לי אלא תורה הנגלית בלא דו"ר הפנימי' אפי' תו' אין לו מטעם הנ"ל וד"ל:

(ז) וזהו וישב יעקב בארץ מגורי אביו כו'. דהנה הישיבה הוא בחי' השפלה וירידה לקומת האדם כשהוא זקוף שראשו למעלה הנה בישיבתו כופף קומתו ויושב שראשו נשפל למטה והוא שמתצמצם בעצמותו כשיושב (כמו המלך שיושב על כסא המשפט שזהו ירידה ושפלות מבחי' עצמותו לישב על הכסא כדי לשפוט את העם במדות שבשכלו וחכמתו העצמיי' (וכן בישיבתו לאכול לחם כו') וגם כשיושב ללמוד תורה וחכ' כו') וכמו"כ מ"ש וישב יעקב הוא ענין ובחי' ירידה ושפלות לבחי' יו"ד עקב הנ"ל שהוא בחי' פנימי' ועצמו' דח"ע דתו' כמ"ש למעלה כנ"ל שישב במגורי אביו כו' שהן בחי' המדות דאוי"ר שכליי' או עצמיי' שנק' מגורי אביו מגורי לשון רבים והוא בחי' אה' דאברהם ופחד יצחק שא' יעקב אלקי אבי אברה' ופחד יצחק הי' לי שנכללו שניהם ביעקב שנק' בריח התיכון כו' (וכענין וישב ה' מלך לעולם שישיבה זו היא בבחי' השפלות וירידת המוחין עליוני' דחו"ב דתורה במדת דמל' (כמ"ש ג"ש יושב ועוסק בתורה שניות יושב ודן את כל העולם כו' וכמ"ש בתורה בי מלכים ימלוכו כו' ולכך ת"ח נק' מלכים כנ"ל ונק' בונים שעוסקי' בבנינו ש"ע כמ"ש ורב שלום בניך כו') אך מ"ש בארץ מגורי אביו קאי על יצחק שהוא בבחי' היראה ופחד ה' דוקא ומ"ש מגורי אביו ל' שנים היינו ב' מדריגות דיר"ע ויר"ת והוא מ"ש בכפל בארץ כנען שהוא יר"ת כמשי"ת. ולהבין ענין ירידה ושפלות זו שישב בארץ מגורי אביו מאיזה טעם הוא הנה באמת יתפרש ענין ישיבה זו למעלה לחשיבות והוא שישיבה זו דיעקב הוא ענין ישיבה שיש בה סמיכה שהוא הקיום וההעמדה הנצחיי' לימים רבים בלי ביטול מצד המנגד לעולם כמו היושב בשלוה כמאמר ביקש יעקב לישב בשלוה כו' וד"ל. וב' הפי' אמת והוא מפני שיש בענין מגורי אביו ג' פי' א' לשון דירה והשראה שהוא כישיבה בשלוה בארץ כפשוטו והב' מגורי לשון יראה ומגור כו' והג' לשון מגורה ואוצר כמו מגורה ואוצר של פירות ותבואות שכל התבואו' והפירו' מתאספי' ונאצרים במקום א' שנק' אוצר שיעמוד לימים רבים ויתקיים כו'. ויובן הדוגמא מזה בבחי' יר"ע שהוא בחי' הביטול האמיתי העצמיי' שבנקודת הלב הנ"ל שהוא הנק' אוצר של י"ש כמ"ש יראת ה' היא אוצרו כמו האוצר של תבואה או פירות שהוא בחי' הכלי ומקום שיאספו בו הפירות והתבואות להתקיים ימים רבים שלא ירקבו ולא ישלוט בהן ידי זרים כו'. כך הוא ענין ובחי' דאוצר של יר"ע דוקא כמ"ש יראת ה' היא אוצרו שהוא בחי' הכלי שבו יאסף כל אורות פנימי' דח"ע דתורה שיתקיימו בה לימים רבים כו'. והענין הוא כמ"ש הן