קצב, ג
וצמצום והעלם העצמות כלל כו' ומה שמעלת התשובה גדולה מתומ"צ מצד יתרון האור מן החשך עצמו כנ"ל גם זה הוא בא מכח התומ"צ דוקא שהרי תשובה בלא תומ"צ אינו כלום וכמו שאמרו יפה שעה אחת בתשובה ומע"ט דוקא כו'. וראיה מן הגרים כר"ע ור"מ כו' גם שעושים תשובה אמיתית במס"נ אם אינם מקבלים תומ"צ אין זה כלום דדוקא בבע"ת שעוסק בתומ"צ יהופך חשך לאור כו' משום דבחכ' דוקא אתברירו כו' וזהו דמשיח אתא לאתבא צדיקייא דוקא בתיובתא וכמו שיעקב שהיה צד"ג בתומ"צ העליונים עשה עצמו בע"ת בהתלבשותו בבגדי עשו אחיו כו' אז דוקא אמר ריח בני כריח שדה כו' משא"כ כשלא היה יעקב לובש אלא אחר שאינו צד"ג אין זה הריח כריח שדה כו' מטעם הנ"ל וד"ל. וגם כאן במנחה זו ששלח יעקב לעשו מפני שיעקב הי' צד"ג בבחינת התיקון דתומ"צ דוקא ע"כ היה בכחו להמשיך לבחי' מקיפים דתוהו כמו שיהיה לע"ל שיהפוך אל עמים שפה כו' ע"י התשובה כנ"ל ולפי שיש בכלל מאתים מנה. וכך גם אנחנו בנ"י שלנו ניתנה התורה בבחינת התיקון דוקא ע"כ יש בכחינו להפוך חשוכא כו' ע"י התשובה ג"כ וכמו שאמרו אם ישראל עושין תשובה נגאלים ישראל דוקא כנ"ל) ואחר כל הנ"ל מובן בכללות ענין המנחה ששלח יעקב לעשו שהיה רק להיות חיבור והמשכות המקיפים דתוהו באו"פ דיעקב והיו לאחדים ולזה היה העלאת מ"ן דמנחה הזאת כנ"ל:
(ו) ובכל זה יובן ג"כ הטעם שאמר ויירא יעקב מאד כו' ויחץ את העם כו' לשני מחנות דוקא. למה ב' מחנות ולא ג' וד' מחנות דאם מטעם שאמר אם יבא עשו כו' והיה המחנה הנשאר לפליטה מזה הטעם עצמו יותר טוב היה שיחלק לג' וד' מחנות כו' (ובבחינת התיקון כמו שהוא במרכבה עליונה נחלקו לד' מחנות מחנה מיכאל כו' פני אריה כו'). אך הנה יש להקדים לזה הקדמה אחת הידוע בכללות עיקר ההפרש בין בחינת עולם התהו לעולם התיקון שעולם התהו הוא רק בבחינת ב' קוין ימין ושמאל לבד כו' והב' קוין רחוקים זה מזה והוא ענין הז' מדות דתוהו שהן זה תחת זה כו' ונק' ענפין מתפרדין או טורי דפרודא ולמטה זהו הנק' עלמא דפרודא או רה"ר עולם הקליפות כו' שמשם שרש עשו שלמטה שהוא בבחינת הפירוד גמור מיחוד האלקי כמו בד' נהרות שהן ד' מלכיות כו' דכתיב ומשם יפרד משם דוקא יפרד כו' בבחינת עלמא דפרודא בק"נ בע"ש כו'. אבל בבחינת התיקון הוא דוקא בג' קוין ימין ושמאל ואמצע ובבחינת ההתכללות וחיבור זה עם זה דוקא דהיינו בקו האמצעי שמתכללים בו ב' הקוין דחו"ג. היינו חח"נ ובג"ה כדת"י כו' שנק' בריח התיכון או עמודא דאמצעיתא בחינת יעקב כידוע וזהו כמו ג' נקודות דסגול ב' נקודות למעלה וא' למטה שזהו בחינת ת"ת ונק' סגול התחתון כידוע או ב' נקודות למטה ואחד למעלה שנק' סגול העליון כמ"ש ישראל לסגולתו כו' שהוא בחינת כח"ב כו' וכ"ז בחינת חיבור והתכללות דוקא בב' הקוין דימין ושמאל בין מלמטה למעלה כמו בסגול התחתון בחינת חג"ת בין מלמעלה למטה
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.