קסז, ב
בפמשמ"ט כו' והענין הוא כידוע שבאופן התחברות של עליון עם התחתון יש ב' אופנים. הא' שירד העליון אל התחתון מלמעלה למטה (כמו שהי' במ"ת דכתיב וירד ה' על הר סיני כו'). הב' שיעלה התחתון אל העליון מלמטה למעלה כמו מי יעלה בהר ה' כו' (וכידוע בענין סמיכת גאולה לתפלה שהוא עליית המל' בהיכל קד"ק דבריאה להתיחד בז"א שהעליון יורד להיכל קד"ק והתחתון עולה לשם ומתחברים שזהו בחי' הממוצע כו' והוא שילוב הוי' באד' ואד' בהוי' כו'). והנה שני האופנים נק' בחי' חיבור דעליון ותחתון אלא שזה החיבור למעלה כשהתחתון עולה אל העליון וזה החיבור למטה כשהעליון יורד אל התחתון כו'. ואמנם כל חיבור ב' הפכים או עליון בתחתון הוא ע"י בחי' השלום שמחברם ומייחדם כנ"ל בענין עושה שלום כו' שהוא בא מלמעלה משניהם דוקא כנ"ל. אך יש כאן ב' מיני שלום א' מתתא לעילא שהוא לעורר העלאה והתקשרות התחתון שיתחבר בעליון והוא התקשרות המקבל אל המשפיע שנק' צ"ת (כמ"ש ועמך כולם צדיקים צ"ע וצ"ת כו') שהוא ע"י השלום שמעלהו ומחברו במשפיע וז"ש שלום שלום לרחוק ולקרוב שלום הא' קאי על הרחוק שנעשה קרוב כדברי רז"ל והוא ע"ד ענין הנ"ל בהעלאת הבירורים דרפ"ח כו' מעה"ד טו"ר באתכפיא ואתהפכא חשוכא לנהורא ומרירו למיתקא כו' ע"י התשובה האמיתית שעולין בהעלאת מ"ן מלמטה למעלה מצד בחי' ההתקשרות המקבל שהן כנ"י דעי"ז יתעוררו בתשובה שלימה ועולים למעלה ליכלל באחד עליון יותר מצ"ג דבמקום שבע"ת עומדים כו' כי מזה נעשה למעלה בחי' צחוק ותענוג העליון שגדול מכל התענוגים שבעבודת הצדיקים כנ"ל הרי זהו השלום לרחוק שנעש' קרוב ממש וכנ"ל וזהו פי' הא' במ"ש ושבתי בשלום אל בית אבי זה יצחק שהוא בחי' השלום מתתא לעילא שהרחוק נעשה קרוב כנ"ל. ופי' הב' במ"ש ושבתי בשלום הוא שלום הב' שהוא מעילא לתתא שהשבה זו הוא מלמעלה למטה שירד העליון למטה אל התחתון וז"ש שלום שלום לרחוק ולקרוב שלום הב' לקרוב שהוא העליון שיבא למטה להתחבר בתחתון והוא בחי' התקשרות של העליון המשפיע אל המקבל שנק' צ"ע (כמו במ"ת שירד ה' על הר סיני) והוא שיוכל להיות בחי' ירידה וגילוי אא"ס שבאצי' למטה בבי"ע ע"י תו"מ וכגילוי שכינה בהיכל קד"ק שבבהמ"ק וגילוי רוה"ק בנביאים וכה"ג וזהו ושבתי בשלום העליון מלמע' למטה. (אך לפי' זה לא יובן מ"ש אל בית אבי שזה יצחק ואפשר דזהו בחי' צ"ע שהוא יצחק שיורד למטה כענין יושב ומשחק עם לויתן שהוא למטה כמו לע"ל וז"ש אל בית אבי יצחק שהוא למטה כו'). והנה ידוע דאין הפרש בגוף ענין התחברות זאת דעליון בתחתון אם הוא למטה או למעלה רק לגבי המקבל שכאשר צריך לעלות נא' מי יעלה בהר ה' נקי כפים כו' אבל לגבי העליון אין הפרש כלל דנמצא למטה כמו למעלה ממש ועכ"ז ב' שלומות הללו כא' הן שצ"ל העלאת התחתון וירידת העליון (כנ"ל בסמיכת גאולה לתפלה) וע"י ב' שלומות הנ"ל מתתא לעילא ומעילא לתתא אמר ושבתי בשלום אל בית אבי זה יצחק להיות מזה צחוק ותענוג העליון
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.