קמו, ב
בכללות דמיהב יהבי פי' שההשפעה וההמשכה נמשכת תמיד מאין ליש מתחילת הרצון להשתלשלות הי' בזה האור התענוג הנעלם להיות שבבחי' חפץ חסד הראשון הי' בזה החסד הפשוט תענוג גדול שיהי' אור ושפע אלקי' נמשך בתמידי' דהיינו בכלל מעצמו' המאציל לנאצלים ומן הנאצלים לנבראים עד סוף העשי' כו' ובפרט ראשית הגילוי ושפע אור דעצמות המאציל הוא בא בחו"ב דאצי' ששפע בחי' האין דחכ' נמשך תמיד ליש בבינה וכן מבינה למדות כו' וכידוע וזהו מבחי' טבע הטוב להטיב שיש בכל עילה להשפיע להעלול שמקור הראשון לתענוג זה הוא בבחי' חפץ חסד הראשון שבעצמו' המאציל כשעלה ברצה"פ להאציל ולברוא וע"ז רמזו בד"כ גמירא ע"פ יסוד הקבל' האמיתי' דמיהב יהבי מאין ליש ממקורא דכולא בכל השתלשלות דאבי"ע אבל משקל לא שקלי פי' אבל להיפוך מן הנתינה מן שפע העליון מאין ליש שהוא להיות בחי' ביטול היש לאין עד שכל עלול יוכלל בעילתו דהיינו שכל בחי' יש יהי' נכלל בבחי' אין עד רום המעלו' גם במקור האצי' יוכלל בביטול היש לאין האמיתי שהוא העצמות דאא"ס שזהו בחי' ההעלאה דאו"ח מלמטה למעלה בחי' יצחק הנ"ל ודאי שזהו היפוך סדר ההשתלשלו' הראשון דהיינו שהוא היפך רצון עצמי' המאציל כי רצון עצמות המאציל הי' דוקא שיהי' ירידת אור השפע מגבוה לנמוך דהיינו מאין ליש דווקא אבל לא שיבוטל מיש לאין שהאור חוזר לקדמותו לעצמו' המאציל שאין זה רצון ותענוג המאציל כלל לפי שעיקר התענוג שלו הוא בבחי' החסד דווקא כנ"ל (וכמ"ש אמרתי עולם חסד יבנה כי חפץ חסד הוא כנ"ל וד"ל) וז"ש מישקל לא שקלי ממטה למעלה בבחי' או"ח אל העצמו' לפי שזהו היפוך הרצון של עצמו' המאציל ע"כ א"א להיו' דבר זה שיהי' להיפוך התענוג ורצון העצמי' (וכמ"ש במ"א ע"פ הסבי עיניך מנגדי שהם הרהיבוני פי' הרהיבוני מפני שבהעלאת מ"ן דשלהובי דרחימותא בעיניך כמ"ש עיניך יונים כו' עולה ונכלל בעצמותו ממש שזהו לנגד רצון המאציל כו' כנ"ל עכ"א הסבי עיניך מנגדי שהם הרהיבוני כו') ועכ"א דגדול נס האחרון מן הראשון דמה שנתנו לו טס של זהב זה הי' בשפע אלקי' מאין ליש אין זה רבותא כ"כ לפי שזהו סדר ההשתלשלות ממקור הראשון דמיהב יהבי מאין ליש כו' כנ"ל. אבל מה שקיבלו ממנו בחזרה שהוא היפוך הרצון בהשתלשלות דמשקל לא שקלי בביטול מיש לאין כנ"ל זהו רבותא גדולה יותר וע"כ נס זה האחרון יותר גדול מן הראשון וד"ל. ועד"ז אמרו גדולים מעשה צדיקים יותר ממעשה שו"א דמעשה שמים וארץ מאין ליש ומעשה צדיקים בהעלאת מ"ן ותורה ותפלה ומע"ט עושים בחי' ביטול היש לאין עד רום המעלות שזהו בחי' או"ח דיצחק בהעלאה למעלה ממש שלמעלה ממדריגה דאברהם בבחי' החסדים דאו"י כנ"ל:
(יב) אך א"כ י"ל למה לע"ל יאמרו על בחי' יצחק כי אתה אבינו שהוא למע' ממדריגת אברהם כנ"ל דבחי' יצחק הוא בחי' או"ח שעולה בעצמו' ממש א"כ זהו היפך הרצון עצמו' המאציל ממש שחפץ חסד הוא דווקא בירידת האור מגבוה לנמוך מאין ליש ולא מיש לאין כנ"ל. אך הענין הוא שיש טעם אחר שיהי' למע' בעצמו' תענוג גדול מבחי' הביטול מיש
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.