קצא, ד

כמו בפסח צ"ל ההעלאה לפי אופן ההמשכה בבחינת אור החסד דוקא ע"כ צ"ל ההעלאה דקרבן מלמטה למעלה ג"כ באופן זה ולזאת ניתנו מספר הקרבנות כך וכך דוקא. ובשבועו' צ"ל המשכות המ"ד מבחינת הת"ת צ"ל ההעלאה משתי הלחם כו' להעלות כפי אופן ההמשכה שהוא התושב"כ ושבע"פ כו' ובסוכות צ"ל המשכות המקיפים דאימא צ"ל העלאת הקרבנות במספר כך וכך דוקא כו' וכך הוא בשארי הקרבנות בתמידין ושל ר"ח ומוספים הכל באים במשפט ודקדוק דיני התורה וכך הוא בכל דיני התו' באיסור והיתר וטמא וטהור ודיני ממונות בכל שיתא סדרי משנה הכל נשפט במדה ושיעור כך וכך מותר כשר וטהור או זכאי כו' וכך וכך אסור פסול וטמא כו'. וכן במעשה מ"ע כתפילין וציצית וסוכה ולולב ושופר וכה"ג הכל באים בדקדוק ושיעור כך וכך דוקא כשרים למצוה כו' וכל זה מפני ששרש התורה כולה היא בבחינת התיקון שהוא עפ"י קו המדה בהמשכות אורות בכלים במדה ושיעור דח"ע הקדומה כנ"ל וכן ישראל שקיבלו התו' הן בבחי' התיקון ולכך אמר ותורה שם בישראל דוקא ולכך לא ניתנה התורה שהוא בבחינת התיקון רק לישראל דוקא שהם מבחינת התיקון דשם מ"ה ולא לאוה"ע שהן מבחי' התוהו וזהו אשר בחר בנו ונתן לנו כו' הבוחר בתו' הבוחר בעמו ישראל כו' וד"ל. אך הנה ענין הקרבן להעלות מ"ן לבחי' התהו בשביל המשכות מ"ד משם אין אתנו יודע מה בדבר זה איך שיהי' העלאת מ"ן לשם כי רם ונשגב מאתנו ביותר מאחר שאנחנו בני ישראל מקבלי התו' ומצות מבחי' או"פ דתיקון שלאחר בחי' מקיפים דתוהו כמו שהן למעלה ממש כנ"ל וכמו שאו"פ לא יוכל להשיג לאו"מ לעולם להיותו נעלה ונעלם ממנו כו' ולזה לא נתפרש כלל גם בתורה איך יהיה ההעלאה לבחינת התוהו כי התורה הוא בבחי' התיקון כנ"ל (רק ע"י התשו' מקירות הלב דוקא והתפילה באה"ר דכל מאדך זהו ההעלאה לבחינת התוהו כנ"ל). אך יעקב לבדו אעפ"י שהיה בעצמו מבחי' התיקון כנ"ל עכ"ז היה יודע ומשיג לכוין האיך שיהיה בחינת ההעלאת מ"ן בקרבן מנחה לבחינת מקיפים דתוהו (לפי ששרש יעקב למעלה גם מבחינת התוהו והוא בעצמות המאציל ממש שלזה נק' איש חלק והוא מקור שרש התיקון בשם מ"ה החדש שזהו ענין מלך הח' כו' כמ"ש במ"א) וע"כ היה בכח העלאת מ"ן שלו להמשיך לבחינת מקיפים דתוהו אליו להתחבר בו (מאחר שיש בכחו לברר לבחינת ב"ן דתוהו למטה מטעם הנ"ל). וזהו כל עיקר ענין המנחה ששלח יעקב לעשו מן הבא בידו דוקא שהוא בירור והעלאה הצריך להיות בשיעור אחר שלא כפי ההעלאה ובירור שעפ"י תורה כלל שלא נמצא רמז לקרבנות כאלה בתורה כלל כמו גם בעזים ורחלים ואילים אשר כשרים לקרבנות שלח לו עזים מאתים דמספר זה דמאתים לא נמצא בשום קרבן עפ"י תורה כלל (רק שעיר עזים א' לחטאת וז' כבשים כו' וכה"ג כי בבחינת התוהו הוא בבחי' המאות וז"ש עזים מאתים דוקא כו' וכן רחלים מאתים כו' וגם זכר א' ליו"ד נקבות כו' ובבחינת התיקון הוא בבחינת העשירית כידוע וד"ל). וגם מה ששלח גמלים ואתונות בהמות טמאות שאינן