קמה, ד

תרומם גוי כו' שהצדקה הוא צדק ה"א בחי' חסד ח"ס דלי"ת לבד ולא בבחי' מותרות ולמי שאינו צריך והוא מצד הבדלה פנימי' הנ"ל להבדיל לבחי' מותר החסדים דאברהם דיצא ממנו ישמעאל. מיצחק. כמ"ש כי ביצחק כו' וע"כ יאמרו ליצחק כו' כי אתה אבינו כמשי"ת להיותו בבחי' הביטול והעלאה דאו"ח ועכ"ז גם בחי' המותרות דחסדים דבחי' חסד דישמעאל שבכל אחד מישראל כמו העושה צדקה להתייהר או לקנות לו שם או מצד הרוממות שיפול ממנו מותרות גם זה צדקה וחסד יחשב ועולה למעל' כנ"ל (ובמ"א מבואר בענין בנוהי דאברהם בגלותא דאדום ובנוהי דיצחק בגלותא דישמעאל שצ"ל הבירור בהיפוכו ויובן ג"כ בענין המותרות דחסדים הנ"ל דאה' דאברהם הנ"ל שיובררו בגלותא דאדום שהוא לברר לבחי' חסד דלגרמי' דווקא להפכו להפוכו ובנוהי דיצחק ביראה בגלותא דישמעאל להפכו לעלות גם המותרות חסד דקדושה ע"י בחי' הביטול ויראה והוא שנראה הפרש בין בני א"י ובין בני חו"ל וד"ל):

(יא) והנה בכל הנ"ל יובן מ"ש כי אברהם לא ידענו וישראל לא יכירנו כי אתה אבינו שארז"ל שזה יצחק דווקא שיהי' לע"ל למעל' ממדריגת אברהם עכ"א כי אברהם לא ידענו כו' כי הנה מבואר למעל' בבחי' מדתו של יצחק שהוא בבחי' פחד היראה וביטול כל העצמות לעלות ולידבק למעלה דווקא כמו בבחי' או"ח דתשובה שנקרא מ"ת מי בוכין שנק' מ"ח שעולין בגבורה דווקא כנ"ל מלמטה למעל' דווקא וכל בחי' או"ח חוזר לקדמותו ממש שהוא לעצמי' א"ס ב"ה ממש לפי שבבחי' העלאה אין לה שיעור וקץ לעלות למעל' מעל' כי העולה במעלות יוכל לעלות עד אין שיעור כלל וכך הוא בעליות הנשמות בבחי' או"ח כשיעלו עד רום המעלות בעא"ע עד אין שיעור למעל' כי אא"ס למעל' עד אין קץ וכמו ילכו מחיל אל חיל כו' וכמ"ש ירוממוך סלה וכמש"א סלה עד אין קץ נצח ועד אין לו הפסק כלל להיותו כי בבחי' הרוממות דעצמו' אא"ס בעצמותו אין לו שיעור כלל וכ"ז דווקא בבחי' אוח"ז שחוזר לקדמותו ממש כנ"ל אבל בבחי' החסדים דאו"י הוא בהיפך ממש שהיא טבע האור העליון שיורד ונמשך מלמעל' למטה מגבוה לנמוך דוקא הרי יש שיעור וגבול למטה בשפע המשכה זאת אע"פ שידוע בבחי' החסד עליון דא"ס ג"כ מתפשט למטה מטה עד אין תכלית וכמ"ש הטוב כו' כי לא תמו חסדיך כו' והרי חסד העליון יורד גם למטה מטה גם בחושך ואפילה להמתיק כל הדינים דק"נ (לפי שאור החסד אינו מתעבה לעולם כמ"ש במ"א ע"פ יומם יצוה ה' חסדו כו') עכ"ז מאחר שעיקר השפע אינו בא למקבלים החסד והמקבלים הן בבחי' מדה וגבול בכל עולם ועולם לפ"ע עד סוף העולם העשי' שחסד שלהם הוא בחי' שפע גשמי' פרוטה גשמי' כמו נותן לחם לכל בשר כל"ח וא"כ הרי בחי' חסד העליון בא בבחי' צמצום ומיעוט האור מכמו שהוא במקור ממש ובכל עולם ועולם מתצמצם לפ"ע עד סוף עולם העשי' שהוא בצמצום וגבול היותר אחרון (ולפ"ז הרי בחי' חסדים דאו"י היפוך הגבורות דאו"ח וכמ"ש בע"ח דהחסד דאו"י הולך ומתמעט בהילוכו מלמעלה למטה מטה בכל עולם ועולם