ריח, ד

נובלות חש"מ תורה כו' והוא כמו ענין המצות דעכשיו שנק' כלים ולבושים להלביש לאור הפנימי' דשם הוי' שבתוכם אע"פ שנק' מצות הוי' ממש (וכן תורת הוי' ממש אע"פ שמתגלה בפה בדיבור כמ"ש ואשים דברי בפי"ך מ"מ מוסתר בדיבור זה בחי' הפנימי' כו') ולא עוד אלא שהעיקר הוא בחי' הכלי שהוא המעשה או הדיבור בנגלה שבתורה וכמו שמכריזי' בג"ע אשרי מי שבא לכאן ותלמודו שלמד בעוה"ז שמלובש בדברי' גשמיי' דק"נ בידו כו' וכן א' העוסק בתורה לשמה מגלין לו רזי תורה כו' שבחי' הפנימי' דרזי תורה וכהשגות הנשמות בג"ע אינו בא אלא מבחי' הגלי' שבתורה כו' וכן המצו' הן בחי' כלי' מכלי' שונים להעלים אור הגנוז בהן ולע"ל יתגלה בהן האור דהוי' וכידוע דמצוה בא"ת ב"ש הוא שם הוי' כו' וע"ז אמר ולא יכנף עוד כו' כידוע וגם שהמצות עושים למעלה תוס' אורות באצילות כמ"ש בע"ח אבל זהו להוסיף אורות בכלים דוקא כו' (וכמו משל מתן בסתר כידוע שלע"ל יתגלה האור שבכלים וזהו עיקר בחינת התיקון להיות בחי' ריבוי הכלים כו' כמ"ש במ"א עמ"ש ויין מלכות רב כו' והשקות בכלי זהב כו') ומה שלא יהי' הכלי מסתיר כלל לאור כנ"ל זה יהי' לע"ל דוקא אבל עכשיו נהפוך הוא שהכלי מסתיר לאור כמו שרואים בנגלה שבתורה שמסתיר על הפנימי' וסודות שבתורה שנק' סוד סתום ואינו נגלה רק ליראי הוי' כמ"ש סוד הוי' כו' וכן במצו' אינו רק בחי' המעשה אף בלא כוונה פנימי' רק אוי"ר ששייך למעשה כמו בקבעומ"ש וכן במצות אוי"ר שבק"ש הוא אשר נמשך מהתבוננות והשגה דבינה שזהו בחי' חיצוני' שמלביש לפנימי' המוחין ופנימי' הלב כו' ולפי"ז מ"ש הנסתרות להוי' אלקינו היינו כפשוטו שהפנימי' דמוחין ופנימי' התורה שנק' נסתרות ממש שאינן באים בגילוי כלל כי מלובשים ונעלמים בחיצוני' שהוא מ"ש והנגלות לנו כו' (ו"ה דשם הוי' שהן תו"מ הנגלות) ופסוק זה מדבר כשיהיו ישראל בגלות (כמ"ש בפ' נצבים) ויתשם מעל אדמתם כו' הנסתרות כו' ולכאורה אין לזה חיבור וסמיכות כלל אך לפי שבגלות הוא בבחי' שינה כנ"ל שאז העיקר הוא בחינת המעשה בכלי' חיצוני' הנגלי' לנו כו' והפנימי' בבחי' הסתר והעלם ונק' נסתרות לה' אלקינו כו' (משא"כ בזמן בהמ"ק בא"י שהי' בחי' גילוי הפנימי' דאוא"ס בכח"ב ומדות כו' גם בחיצוני' מעין שהי' במ"ת כמ"ש יוחנן כה"ג ביטול המעוררי' שאו' עורה למה תישן ה' כו' וכי יש שינה לפני המקום דלית גבינין כו' ונק' ע"פ דלא נאים כו' שאז אין מקום ליניקות הע"ש דק"נ רק כפי המדה מחיצוני' דחיצוני' דשם אלקי' כידוע וד"ל):

(ו) והנה אחר כל הנ"ל בענין הקדמ' הזאת יובן בדרך כללות במ"ש ויהי מקץ שנתיים ימים ופרעה חולם כו'. דהנה מבואר למעלה דיש בחי' פרעה דקדושה שהוא בחי' המל' שמתלבשת בבי"ע כו' שהוא בבחי' התגלות כמ"ש בזוהר דאתפריעו ואתגלו כל נהורין עילאין כו'. ואמנם יש בענין פריעה והתגלות זו ב' אופני' א' בחי' החיצוני' שמלביש ומכסה את הפנימי' כמו בחי' האותיות שנק' כלים כנ"ל כמו