רח, א

לבא מיד בהשגה דבינה אז יכול להביא השכל בדבור למקבל וזהו בא מבחי' גדלות המוחין כשבא אור דחכ' מאין ליש בבינה יותר אזי נק' נפש המדברת אבל בהיות החכ' בבחי' אין בהעלם עדיין זהו כמו אלם בקטנות שא"י לדבר לפי שאין בו בגילוי עדיין מן ההעלם דכח החכ' כו'. ולפי"ז יובן דיש ב' מיני אלם א' כשהוא בקטנות ממש והב' באלם דשתיקה דחכ' כשהוא בבחי' אין טרם שבא מן ההעלם לגילוי כו'. ונמצא מובן מזה דכל זמן שהחכ' בבחי' אין והעלם א"י לדבר שהדבור אינו אלא כשיופרד השכל מן ההעלם אז יכול להשפיע בדבור שהוא ג"כ גילוי מן ההעלם שכאשר יופרד החכ' מאין והעלם לגילוי אז יופרד גם כח המדבר ויהיו בבחי' יש ודבר לדבר דבר השכל לזולתו (שהן בחי' אותיות שבאותו שכל שיוצאים בגילוי מן ההעלם עם אותו השכל עצמו בעת שיוצא ממקורו מהעלם ומקור החכ' וע"כ כל שכל וסברא יש לו אותיות וצירופים מיוחדים אלו בדבור שצריך לפרשו בדבור באותן צרופים דוקא כו') אבל כאשר החכ' בהעלם לעצמו וטריד למיבלע לא פליט שאין כח הדבור אז ג"כ בבחי' פירוד כלל ליש ודבר בפ"ע אלא כלול הוא ממש באותו כח השכל שמשכיל השכל הזה לעצמו כמו עיבור הולד במעי אמו כנ"ל וד"ל). ונמצא מובן מכל זה בכל שפע דעילה לעלול שיש בזה ב' אופנים הפכיים א' בירידת המדריגה מן המשפיע למקבל שהוא ע"י הדבור שהוא בחי' גילוי ההעלם דמשפיע כמו וקרא זה אל זה ומקבלין כו' כנ"ל והב' בהיפוך זה והוא בעליית המשפיע למעלה לקבל לעצמו כשהוא בבחי' ההעלם שבו שלא יוכל לירד ולהשפיע בדבור למקבל העלול ממנו שנק' אלם כמו המקבל דטריד למיבלע כו' וכך הוא בכל עילה כשעולה למעלה הימנו שנק' עלול לגבי עילתו אז הוא בבחי' אלם שא"י לדבר בדבור לעלול שלמטה הימנו כו' כי נכלל הוא בעילה שלו ממש בבחי' עיבור והתכללות עד שאינו ניכר בבחי' יש ודבר בפ"ע כלל (וכמו בש"ע שאומר אד' שפתי תפתח כו' שא"י לדבר מעצמו כאלם כו' וכמו אין מלה בלשוני כו' וזהו מצד עליית המקבל בעיל' שלו כו' ע"ד הנ"ל וד"ל):

(ט) ובכל זה יובן גם כאן במ"ש ואנחנו מאלמים אלומים דמה שקורא לבחי' הבירורים והעלאות הניצוצי' והעלאות מ"ן דשבטים כנ"ל בשם אלומים ל' אלם שא"י לדבר להיו' ידוע בעיקר ענין הבירורים דרפ"ח ניצוצות דתוהו שנפלו למטה בבי"ע עד היכלות דק"נ דעשי' כנ"ל שבחי' הבירור ותיקון שלהם הוא רק ע"י בחי' ההעלאה וביטול היש לאין כו' שזהו הנק' בחי' ההעלאת מ"ן בכלל שזהו ענין הביטול היש לאין שהמקבל עולה למעלה בביטול הישות שלו לגמרי ונכלל בעילתו המשפיע והיו לאחדים ממש עד שאינו ניכר שם במציאות בפ"ע כלל ועד"ז הולך ועולה מעלול לעילתו שכל עילה נעשה עלול לגבי עילתו ונכלל בו ועד"ז עד רום המעלות הכל בבחי' עליות העולמות מתחתון לעליון הימנו כמו מעשיה ליצי' ומיצי' לבריאה ומבריאה לאצי' עד שכל האצי' נכלל בעצמות המאציל כו' לפי שכל זה בא בבחי' השתלשלות דעו"ע ובעליות העולמות כל עלול עולה ונכלל בעילתו ממש עד שאין לו שום תפיסה ליש ודבר כמו התכללות דבחי' הדיבור בכח השכל שנק' אלם כנ"ל

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.