קצא, ג

דכתי' אז אהפוך אל עמים כו' לעבדו שכם אחד דמעשה אבות היה סימן לבנים דהיינו כמו לע"ל כאשר יבוטל כח הקליפה וסט"א דע"ש דק"נ שכלולים בעשו שלמטה ויבוררו בתכלית לע"ל כך היה במנחה זו דיעקב לעשו שיומשך ממקיפים עליונים דתהו ויתחברו בו ע"י שיכפר פניו במנחה זו למצוא חן בעיניו כו' ע"י העלאת מ"ן השייך לבחי' אורות דתוהו דוקא כנ"ל וד"ל:

(ה) וזהו ויקח מן הבא בידו מנחה לעשו אחיו עזים מאתים כו' גמלים מניקות כו' אתונות עשרים כו'. ויש להבין למה הקריב יעק' מנחה כזאת שאינה עפ"י משפט התורה כלל כמו גמלים ואתונות שהן בהמות טמאות שאינן כשרים לקרבן ע"ג המזבח כלל וגם עזים ורחלים ופרות ופרים זכרים ונקבות אינן כסדר דיני הקרבנות דכשבים ועזים ופרים שע"פ תורה לא בכלל ולא בפרט כו' והרי יעקב היה שרשו בעצם מבחינת התיקון דשם מ"ה דתורה כמ"ש ויקם עדות ביעק' כו' כנ"ל והי' נקרא איש תם יושב אוהלים תושב"כ ושב"פ כו' והאיך הקריב קרבן מנחה זו לעשו שלא עפ"י התו' כלל והרי מנחה זאת נק' קרבן כנ"ל דכללות כל הקרבנות נק' מנחה כמו ירח מנחה שהוא כמנחה שמביא לפני המלך כדי להמשיך לב המלך אליו או לכפר פניו שיהיה נרצה אליו כנ"ל. אך הנה התירוץ לזה יובן עפ"י הנ"ל בשרש עשו שהוא בבחינת התהו שקדם לתיקון ואם היה יעקב צריך להביא העלאת הקרבן מנחה שלו לבחינת עולם התיקון היה צריך שיקרי' עפ"י דת התורה בבהמות טהורות דוקא וכמספר הצריך עפ"י תורה כו' אבל מאחר שהיה קרבן מנחה זו לבחינת עולם התוהו שלמעלה מבחינת התיקון דתו' אין צריך להעלות לשם עפ"י דין דתורה כלל וגם לא יועיל שם כלל אלא כפי הצריך להעלות מ"ן באותו אופן מדריגות העליונות דבחינת אורות מקיפים דתוהו דוקא כנ"ל ולזה הקריב גמלים מניקות ואתונות ועירים בהמות טמאות כו' וד"ל. וביאור הענין הנה ידוע ומבואר למעלה בהפרש הכללי בין בחי' התיקון דתו' לבחי' התוהו שהוא במה שכל המשכות העליונות וגם כל ההעלאות שנק' מ"ד ומ"ן ביחוד האורות בכלים רבים יהיה הכל במדה ושיעור וגבול עפ"י מאמר קו המדה דח"ע הקדומה (כמ"ש איה שוקל שנק' מתקלא או משחתא כנ"ל). וזהו שרש ויסוד כל התו' כולה שהיא בבחינת התיקון דוקא והן כל מעשה המצות בכלל ובפרט שכל העלאת מ"ן והמשכת מ"ד שיש בהן הכל הוא ניתן במדה וגבול כך ולא כך לא יוסיף ולא יגרע בין בהעלאה בין בהמשכה כו' ולפי העת והזמן דוקא כו' כמו במצות הקרבנות שיש בהן העלאות מ"ן והמשכת מ"ד להיות ריח ניחוח לה' כו' אין קרבן אחד דומה לחבירו באופן מצותו ובעתו וזמנו כו' כמו קרבנות המועדים אין קרבנות דחג הפסח דומה לקרבנות דחג הסוכות דבפסח מקריבים פרים שנים ואיל אחד וז' כבשים ושעיר אחד לחטאת ובסוכות ביום הראשון פרים י"ג וכבשים י"ד וביום השני פרים י"ב כו'. ובשבועות בפרים וכבשים כמו בפסח ושתי הלחם ולר"ח קרבן כך וכך וכל זה ניתן במדה ושיעור לפי אופן הנצרך בזמן הזה