קעט, ב

נקודים וזה יהיה שכרי וילדו כל הצאן נקודים ואם כה יאמר שיחליף רצונו הקדום וכה יאמר כו' לפי שבידו להחליף ולשנות מטעם הנ"ל וד"ל לפי שידוע בס' הקבלה שבחי' עקודים נקודים וברודים דאצי' הכל בא ונמשך מקדמו' עצמות המאציל בדרך ציור והמשכה לבד כמשל הנ"ל בציור הגוונים על העצם הפשוט כו' וע"כ כל מה שמשתלשל ממנו להיות בחי' עקודים נקודים כו' אינו אלא בבחי' האמירה לבד כמ"ש אם כה יאמר כו' שהוא כענין הציור ותואר (רק לאחזאה כו' כנ"ל) ואינו מבחי' עצמותו ומהותו כלל כו' וע"כ הוא מחליף עשרת מונים אם כה יאמר המאציל עקודים כו' ואם כה יאמר כו' מצד שאין זה שינוי כלל בבחי' עצמות לובן העליון בין בחי' עקודים לבחי' נקודים כו' כנ"ל וד"ל (ויכול לשנות כמו שירצה מטעם הנ"ל וזהו עשרת מונים ל' חשבון סכום כולל שהן מספר עשרה ויו"ד מונים הן מאה כפירש"י שהחליף תנאו מאה פעמים והיינו לנגד ע"ס שבכתר שכלול כאו"א מיו"ד כידוע). ואמנם בכל מה שחילף ושינה הכל היה ברצון יעקב דוקא בעל עולם האצי' וילדו כל הצאן נקודים ועקודים כו' שזהו לפי אופן דבחי' התיקון דוקא בריבוי אופני התכללות האורות בכלים מכלים שונים (שזהו כענין התו"מ עכשיו שבאים האו"כ במדה לפי מדת החכמה דשם מ"ה דלגיו כו' כמשי"ת בפ' וישלח) ואמנם אע"פ שהחליף משכורתו עשרת מונים הכל עשה יעקב בעבודתו שילדו הצאן עקודים נקודים כו'. ובמה היה עבודתו שהיה יכול להמשיך כן עד שנאמר בו ויפרוץ האיש לרוב ויהי לו צאן רבות כו' הענין הוא מצד מדתו מדת הרחמים שנק' בריח התיכון שמבריח מקצה העליון לקצה התחתון דהיינו מבחי' פנימי' הכתר ששם אור עצמות המאציל עד קצה התחתון דבחי' המל' שע"י בחי' התעוררות רחמים רבים בעצמות המאציל שאין לו שיעור למעלה ולפ"ע הרוממות הרי הרחמים מתפשט על הכל בשוה כנ"ל בפי' אלקי עולם ברחמיך הרבים ברחמיך דוקא שהוא הרחמים עליונים שלמעלה מן ההשתלשלות שזהו בחי' לובן העליון מקור כל החסדים הפשוטים (כמשי"ת) ולהיות יעקב מעורר במדתו מדת הרחמים למעלה במקור הרחמים שלמעלה מן ההשתלשלות דאבי"ע ע"כ הגם שהחליף ושינה אם כה יאמר נקודים כו' וילדו כל הצאן נקודים שהיה נמשך כל האורות העליונים (שנק' צאן לשון יציאה ובקיעה) וכמו לע"ל דכתי' אז תעבורנה הצאן ע"י מונה שהן נשמות ישראל שנק' צאן קדשים (כמשי"ת בפ' וישלח) והוא לפי שע"י הרחמים יומשך למעלה מכפי המדה ויומשך דוקא בבחי' התכללות דחו"ג שהן בחי' עקודים נקודים וברודים שהוא בחי' עיקר התיקון כי יעקב להיותו בבחי' הרחמים הוא בחי' הת"ת שכלול מכל מיני גוונים והוא העושה וממשיך לבחי' הציור ותואר דע"ס אורות בכלים באופנים מתוקנים דוקא וד"ל. וכנ"ל בענין השבטים שהיה ביכולתם להמשיך מאצי' לבי"ע עד סוף העשיה להמשיך בכאו"א מישראל מבחי' האוי"ר דאבות ממש שנק' גופא דאילנא והכל ע"י בחי' הרחמים דיעקב דוקא שנק' נחלה בלי מצרים שאין לו שיעור למטה כו'. וכך הוא