קצא, ב

זה ממש דהיינו שאין האור נמשך ויורד למטה להתלבש בכלי אדרבה הוא רץ למעלה מעלה דוקא כניצוץ העולה למעלה ולא יוכל להיות נגבל בכלי כלל והוא התשוקה והתלהבות הלב בעבודה שבמוח ולב בתפלה כשיתפעל ביותר יתלהב ברשפי אש התשוקה לידבק בה' אחד עד שבא לכלל אה"ר שלמעל' מן השכל והולך ועולה למעלה באופן שלא יכילנו כלי הלב והמוח כלל וזהו אה"ר דכל מאדך כידוע שלא יתיישב בכלי הלב והמוח כלל וזהו בחינת רץ לבך שתרוץ הנפש ותכלה כמו כלתה נפשי צמאה לך נפשי וכה"ג וכמו"כ ענין התפעלות התשו' האמיתית בבע"ת אמיתי שיצעק מקירות לבו בצר לו מחטאיו ויתמרמר בנפשו עד שחפץ במות יותר מבחיים וכמו צעק לבם כו' זהו ג"כ בבחינת רצוא שא"א להיות מוגבל בכלי כלל כי עולה למעלה דוקא והוא היפך גמור מבחינת המשכות אלקות דבחינת שוב שבתומ"צ שהוא בבחינת הביטול בעצמו שזהו בחינת ביטול דשם מ"ה שהוא רק להיות בחי' כלי דוקא לגילוי אור האלקי ולא לעלות למעלה כלל כנ"ל וד"ל. ומעתה יובן בדוגמא זו דב' מדריגות דרצוא ושוב למעלה ג"כ בענין ההפרש שבין בחינת התהו והתיקון דבבחינת התיקון דיעק' עיקר ההעלאת מ"ן לשם הוא רק בחינת הכנת הכלים דתומ"צ שזהו בחינת שוב בחי' המשכות אלקות בבחינת הביטול דמ"ה כו' כנ"ל אבל לגבי בחי' אורות מקיפים דתוהו אין העלאת מ"ן לשם בכלים דתומ"צ וכה"ג כלל כי לא יוכלו אורות דתוהו ליגבל בכלים כלל וכל העלאה צ"ל כפי אופן מדריגת האור הנמשך ומשפיע וע"כ צריך להיות העלאת מ"ן לגבי בחינת התוהו בבחינת הרצוא הנ"ל דוקא שהוא כמו ההתלהבות בכלות הנפש בתפלה וכצעקה דבע"ת שאינו נגבל בכלי כלל כנ"ל שהוא בדוגמא דאורות דתהו שעולים למעלה מהגבלת הכלים כנ"ל ובחי' רצוא זה הוא היפך מדת יעקב דבחינת התיקון שהוא בבחינת שוב בכלים דוקא. אך יעקב ראה להעלות מ"ן לשרש עשו למעלה באופן מדריגתו דוקא שאינו אלא בבחי' רצוא דוקא שבזאת דוקא ימשיך בחינת מקיפים דתוהו אליו להתחבר בו ולהתאחד עמו יחדיו ישכנו או"מ עם האו"פ בכלים דתיקון שיתרחבו מאד לקבל כנ"ל וד"ל. וזהו למעלה מבחינת שוב דתיקון דתו"מ אחר שאור מקיף דתוהו כמו שהו' למע' יכול לבוא בכלים שהוא למעלה הרבה מאו"פ. וזהו ע"י העלאת מ"ן דתפלה ותשובה דוקא שע"כ גזרו אומר דבמקום שבע"ת עומדים צדיקים גמורים בתומ"צ אינם יכולים לעמוד מטעם זה וד"ל. וזהו עיקר ענין המנחה ששלח יעקב לעשו שהוא בחי' ההעלאה השייך לפי אופן המדריגה דבחינת מקיפים דתוהו והוא בבחי' הרצוא בהסתלקות האור מן הכלי בבחי' או"ח כמו ענין התשובה והתפלה כנ"ל (וזהו ששלח לו עזים מאתים כו' שזהו בחינת עשו איש שעיר כשעיר עזים וכמו ששאל מאי טעמא עיזי מסגי ברישא והדר אימרי כו' והשיבו כברייתו של עולם ברישא חשוכא כו' שזהו בחינת התהו שלפני עולם התיקון וכאשר נהפך חשוכא לנהורא למטה ע"י תשו' ותפלה מתעורר למעלה ג"כ שיהיה יתרון האור מן החושך דתוהו שלמעלה מאור דתיקון דתומ"צ כמ"ש במ"א) והוא כמו שיהי' לע"ל