קסו, ב

לגמרי וע"כ עיקר בחי' הצחוק הזה יהיה לע"ל דוקא וע"כ יאמרו בנ"י ליצחק כי אתה אבינו. כי הנה תכלית ירידת הנשמה בעוה"ז בגוף גשמי ותכלית השפלות וירידת בנ"י בגלות הוא להיות למעלה בחי' הצחוק והחדוה בימוהמ"ש משלימות הבירורים כד אתכפיא ואתהפכא סט"א כו'. (וזהו ענין הקניגי שיעשה לצדיקים בלויתן עם שור הבר כו' שיראה להם שכל מעשה הצדיקים בעוה"ז לכוף את יצרם בסור מרע וגם בעסק הטוב שזהו ענין לויתן עם שור הבר כו' הכל מלמעלה היה זה כמו שעושים שחוק בב' חיות שילחמו יחד שיעזרו לא' לנצח לזולתו ולפעמים יעזרו לזה כו' וכמאמר יצרו של אדם מתגבר עליו בכל יום ואלמלא ה' עוזרו לא יכול לו כו' וד"ל):

ובכ"ז יובן הטעם שארז"ל שאם ישראל עושין תשובה נגאלים ואם לאו אין נגאלים לפי שע"י התשובה נעשה היפך הרע עצמו לטוב אם בדרך אתכפיא או אתהפכא חשוכא לנהורא ומרירו למיתקא ממש שזהו חידוש גדול שהחושך יאיר כו' שיקבל מזה עונג גדול שהוא כעונג שבצחוק וחדוה שזהו עונג גדול יותר מתענוג שבעבודת הצדיקים כמשל המלך שמקבל עונג גדול מענין הצחוק שעושים לפניו יותר מתענוג שיקבל מעבודת עבדיו הנאמנים כו'. וזהו הטעם שבע"ת גדולים מצ"ג שצ"ג אין יכולים לעמוד במקום בע"ת והוא ג"כ הטעם שעיקר הגאולה שזהו ענין גילוי אור עצמות אלקות תלוי בתשובה דוקא ולא במע"ט שגם אם יש מע"ט הרבה אין ישראל נגאלים אלא בתשובה דוקא לפי שיוכל להיות עי"ז גילוי אור העונג העליון לבא למטה כו' שלא יהיה עונג כזה ע"י מע"ט של הצדיקים (וע"כ אמר בר"מ דמשיח אתא לאתבא צדיקייא בתיובתא כדי שיעלה אותם למדריגת בע"ת שיאיר עי"ז עונג דצחוק העליון כנ"ל וד"ל):

(ח) ומעתה יש להבין מ"ש אם יהיה אלקים עמדי כו' ושבתי בשלום אל בית אבי שזהו יצחק דוקא כנ"ל. דהנה יש להבין בסדר דברי הפ' הזאת במ"ש תחלה ויצא יעקב מבאר שבע וילך חרנה ויפגע במקום כו' עד שא' אין זה כי אם בית אלקים וסמיך לי' וידר יעקב נדר כו'. מה שייכות יש לנדר זה עם מה שקדם לו בסיפור יציאתו מבאר שבע וילך חרנה כו'. אך הנה מבואר בס' הקבלה במ"ש ויצא יעקב מבאר שבע היינו שיצא מבחי' המל' שנק' באר שבע להיותה כלולה מז' מדות העליונות שנק' שבע כו' (ויש ג' מדרגות בזה. א' באר שבע שנזכר באברהם שהוא בז' מדות דחכמה ובאר שבע דיצחק שהוא בבחי' בינה ובאר שבע דיעקב שהוא בבחי' המל') וענין יציאתו מבאר שבע היינו ענין ירידת האור ושפע דמדות חג"ת שכלול ביעקב דוקא שנמשך ויורד מלמעלה למטה מטה ביותר והוא בחי' צמצום האור דבחי' המל' בעולמות בבי"ע עד בחי' היכלות החיצוני' דנוג"ה דבי"ע שנק' חרנ"ה חרון אף כו' בחי' הדינין וגבורות קשות ביותר לעוצם ירידה והסתר אלקות בתכלית הצמצום כו'. וביאור ענין זה הנה ידוע דחר"ן גי' גרו"ן עם הכולל והוא מ"ש נחר גרוני נחר אותיות חרן (והוא ענין נחור אחי אברם בגבורות דחרן אותיות נחר היפך קו הימין דחסד דאברהם לפי שנחור