קעא, ג

(ז) והנה עדיין יש לתרץ הקושיא דלעיל במה שיעקב מעצמו א' אעבדך ז' שנים ולמה לא אמר ב' או ג' שנים לבד אולי הי' לבן מתרצה בזה כו'. אך הנה יש להבין עוד מ"ש לבן ליעקב מלא שבוע זאת ונתנה לך גם את זאת כו' דפירש"י מלא שבוע זאת ז' ימי המשתה בעבודה אשר תעבוד עוד ז' שנים עבודה זו הי' אחר הנשואין דרחל ואח"כ א' ויעש יעקב כן וימלא שבוע זאת כו' ויבא גם אל רחל דקאי אחר שבוע דז' ימי המשתה ואח"כ ויעבוד יעקב כו' ונמצא לפ"ז הרי בשביל לאה עבד יעקב ז' שנים ממש בתחלה עד שנשאת לו ובשביל רחל לא עבד כלום בתחלה רק המתין ז' ימי המשתה לבד והעבודה שלו עבודת ז' שנים הי' אחר הנישואים משום דא"א לפרש כפשוטו דעבד ז' שנים אחרים ואח"כ נשא לרחל כו'. אך הנה להבין כ"ז יש להקדים תחלה בשרש ענין יעקב ורחל במה שאהב יעקב לרחל דוקא וא' אעבדך ז' שנים ברחל והי' בעיניו כימים אחדים באהבתו אותה להיות מבואר למעלה בשרש בחי' יעקב שהוא בעל עולם התיקון בבחי' שם מ"ה דחכ' להיות בחי' ההתכללות דחו"ג בכל פרטי האורות העליונים והוא להיותו בבחי' הת"ת שכלול מב' הפכים דחו"ג ופנימי' שבו הוא בחי' הרחמים שכולל לחו"ג ועולה על גביהם (כסגול העליון כמ"ש ישראל לסגולתו) וזהו שהי' יעקב עבודתו להיות רועה צאן דוקא שלא הי' כן אברהם ויצחק שהגם שהי' להם מקנה רב היינו בקר וחמורים וגמלים ואתונות וגם צאן רב לא היו רועים בעצמם כלל אך יעקב לא הי' לו רק צאן לבד והי' רועה צאן בעצמו כו' (ואע"פ שאמר ויהי לי שור וחמור כו' זהו אחר שנתעשר מן הצאן קנה גם שור וחמור כפירש"י) וכל עבודתו הי' רק לרבות את הצאן שיפרצו לרוב ע"י תחבולות שונות כמו בעובדא דמקלות אשר פצל ברהטים כו' ליחם הצאן במקלות כו' והי' משגיח על הצאן להיות מרעם טוב במאכל ובהשקאה להשקותם תמיד ברהטים כו' בטוב ההשגחה ובעבודה תמה כמ"ש ביום אכלני חורב וקרח בלילה ותידד שנתי כו' שלא היה עבודה תמה כזו בזולתו בצאן אבותי' אברהם ויצחק רק ביעקב לבדו וזהו פלא לכאורה. אך הטעם הוא לפי ששרש יעקב הי' למעלה מאברהם ויצחק שהן בחי' חו"ג דאצילות כי בחי' יעקב הוא הת"ת שהוא הרחמים שעולה עד פנימי' הכתר ששם עצמות אור הא"ס ממש וע"כ נק' נחלת יעקב נחלה בלי מצרים כלל (ולזאת ליעקב א' ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה שד' רוחות הללו יהי' בלי גבול ומצר כלל שלא נאמר כזה לאברהם ויצחק שהוא מצד השלימות בבחי' התיקון) וע"כ הי' עבודתו בבחי' צאן העליון שמבואר למעלה שהוא בקיעה ויציאת אורות העליונים מעצמות התענוג הפשוט מצד ריבוי המותרות כו' כפרט עוללות כו' והן כמו נשמות שלמטה שטבעם ליכלל בתענוג האלקי במס"נ כו' וכללותם הוא בחי' המל' שנק' רחל דשמא גרים כו' וע"כ הי' עבודתו רק לרבות הצאן העליון בעובדות שעש' במקלות אשר פיצל כו' (וכמ"ש בזוהר) ועבודתו הי' בהשגחה טובה עליהם במרעה טוב במאכל ומשקה מים טובים כמ"ש דוד ה' רועי לא אחסר בנאות דשא ירביצני על מי מנוחות ינהלני כו'