קמה, א

עפר ואפר לבד דחסד העליון דאצי'. והלא אם הי' שרש אברהם בבחי' חסד העליון דאצי' כנ"ל א"כ למה קרא א"ע אפר דהלא שרש החסד הוא כמים ממש ונק' מי החסדים כו'. והעפר הוא היפך מים להיותו רק בחי' דומם. והמים הן בחי' ההתפשטות והמשכה מגבוה לנמוך כנ"ל. אלא צ"ל דמש"א על עצמו ואנכי עו"א הוא ענין בחי' השפלות וביטול של העצמו' שלו עד שהוא כעפר ממש בעיניו וכמו ונפשי כעפר לכל תהי' ששפלות וביטול זה הוא בחי' הכלי לאור החסד האלקי דאצי' ועכ"א ע"ע אנכי עפר ואפר בשרשו שהי' מרכבה לאור חסד דאצי' שאינו רק עפר ואפר דחס"ע. והענין הוא כמו שאנו רואים בסיבת ההשפעה של החסד דאברהם לכל יהי' מי שיהי' אפי' לערביים כו' ה"ז רק מחמת השפלות וענוה יתירה שהי' בעיניו עפר ואפר ממש דהיינו בבחי' הביטול בעצמותו שלא הי' מרגיש א"ע כלל לשום דבר ויש. אדרבה הי' בעיניו כמותר ושיריים בעולם ע"ד מי שמשים א"ע כשיריים ע"כ אין צריך לעצמו שום שפע טוב מאחר שאינו אלא מותר ושיריים בעולם. לכך הי' משפיע מכל אשר לו ממש לאחרים ולא הניח לעצמו כלום. כי כל מה שיש לו אינו נחשב אצלו כלל כשלו מאחר שנחשב בעצמו כמותר ושיריים לגמרי אינו מקבל רק מה שישאר אחרי השפעתו מכל אשר לו לאחרים מפני שנפשו כעו"א בעיניו. ע"כ כולם חשובים בעיניו וראויים יותר ממנו לשפע טוב (וכמ"ש בזוהר דהוה עביד טיבא יתירה עם ברייתא פי' טיבא יתירה שלא הניח לעצמו כלום כי היה יכול להניח כל עצמותו בשביל אחרים) (בל"א ער גיט זיך גאר אוועק כו') (שלא ימצא שפע כזאת גם באיש הטוב חסדן ורחמן ביותר שעכ"פ לא יוכל להניח עצמו לגמרי) רק מצד השפלות העצומה נמצא סיבת ריבוי השפע כזאת שיבטל כל עצמותו ועיקר ע"י הביטול בעצמותו ביותר. וכל אשר הוא שפל בעיניו יותר. יותר יתן כל אשר לו לזולתו יהי' מי שיהי' לרעים ולטובים ממש כו'. וכדוגמא זאת דבחי' חסד דאברהם למטה כך הוא המדה דבחי' חסד העליון דאלקי שהי' אברהם בחי' מרכבה לשם לאור החסד העליון דאלקי' נשפע מצד בחי' האין האלקי שהוא מדת טובו ית' לצמצם א"ע ביותר להשפיע הכל לנבראים להחיות רוח שפלים. וזן את כל העולם בחסד ביתר מכפי המדה כו' גם לרעים כמו לטובים כמו דורו של אנוש גם הן היו ניזונין בחסד העליון כו' כמ"ש נותן לחם לכ"ב כל"ח כו'. ולהיות שמדת חסדו ית' אין לה שיעור למע' א"ס ממש כמ"ש לגדולתו אין חקר כלל ע"כ ירידת אור חס"ע נמשך מגבוה לנמוך עד אין שיעור למטה ג"כ כלל כנ"ל וד"ל (וזהו שקרא אברהם שהי' רק מרכבה לחס"ע דאצי' עו"א הנשאר מאור חס"ע וגם מצד בחי' עפר ואפר זה זה הוא בחי' הכלי להביא סיבת כל השפע מחוץ לעצמותו כנ"ל וד"ל):

(ט) אך הנה בחי' חסד דישמעאל הוא ההיפך מזה לגמרי מן הקצה לקצה כי הנה עיקר סיבת השפע וטוב דחסד דישמעאל אינו בא מצד טובו ורחמנותו כלל כי אכזרי הוא בטבעו רק מצד ההתנשאות וההתפשטות יתירה שמפני רוממות גדולתו וכבודו הרמה יושפע מאתו רב חסד וטוב לרבים יהי' מי שיהי' למסתופפים בצלו וחוסים בכנפיו וכך