קעא, א

בהיות המחשבה מקבלת מן המדות נעשית שנואה). אך שרש הענין הוא רק מטעם שעיקר בחי' יעקב אותיות יבק"ע הוא רק להוציא לאור השפע לגילוי מן ההעלם דוקא כי הוא קו האמצעי בריח התיכון שמבריח לקצה התחתון בגילוי למקבלים דוקא וע"כ אהב את רחל עלמא דאתגליי' בחי' הדיבור מפני שזהו כל עיקר תענוג המשפיע אבל למחשבה שבמוח אע"פ שגם הוא בגילוי אותיות במחשבה נק' העלם עכ"פ לגבי המקבלים שהן העולמות שנתהוו מאותיות הדיבור כו' וכמו המחשבה באדם שהיא בהעלם מכל אדם ע"כ שנואה לאה ורחל אהובה וד"ל. (וכנ"ל דכל דבר הנעלם ומכוסה אין תענוג בו כלל וגם במחשבה הגלוי' אין בה גילוי חיות במורגש כלל כו') (וכידוע גם למתענגים על ה' בתפלה בעיון המחשבה באה"ר בתענוגים וכן בהעמקות רזי' וסודות התורה וכה"ג):

(ו) אך הנה כאשר ראה ה' כי שנואה לאה ויפתח את רחמה ורחל עקרה כו'. דהנה מבואר למעלה בענין המח' שבמוח א' מחשבה דבינה עצמ' שמשם נמצא עיקר מציאות המדות שנק' אם הבנים והוא מז"ת דבינה שהן מדות שבשכל עצמו כו' וראי' מגידול המדות שתלוי' בגידול השכל שכל זה הוא בעיקר תולדות מציאות המדות אבל לאחר שכבר נתהוו מציאותם בתולדה וגידול כנ"ל (שזהו בחי' יעקב). הנה צריך שיצאו המדות בהתפעלות לחוץ לאחר שיש מציאותם מכבר בלב כו' זהו הנק' לידה ג"כ כעובר שישנו במציאות מכבר ויוצא לגילוי לחוץ כו' כמו שיתפעל הלב באהבה ותשוקה לאוצר נחמד או מאכל טוב וערב לנפש וכה"ג שאין זה רק כאשר יעמיק מחשבתו לחשוב ולהרהר בדרך זה הטוב והנחמד אזי יתפעל בלבו ויתאוה בתאווה להם ואם לא יעלה הדבר במחשבתו לא יתפעל אליו כלל. וכן במדת היראה ופחד מן הלסטים וכל דבר רע לא יוליד התפעלות בלבו כ"א אחרי העלותו במחשבתו תחלה כשיעמיק בו ביותר יותר יצא לגילוי היראה ופחד בלבו כו'. ונמצא שעיקר תולדות המדות שהוא בחי' התפעלותן לחוץ בא מן המחשבה שהוא הפועל התולדה הזאת וזהו בחי' לא"ה שילדה ו' בנים שהן ששה מדות חג"ת כו'. אך זהו דוקא אחר שמקבלת מבחי' יעקב שהן עיקר מציאות המדות שבלב כמו שהן נולדים מבינה דוקא (ואין זה מתיישב עדיין דהלא מבואר למעלה בענין השפעת המדות שבלב למחשבה להרהר מה שלבו חפץ באהוי"ר זהו ג"כ בחי' התפעלות המדות שא"כ כבר יש התפעלות המדות בלב בגילוי שנמשך למחשבה והרהור ואיך יתכן לומר שהרהור זה עצמו שקיבל מן הלב יוליד התפעלות המדות בלב איך בחי' המקבל יהי' משפיע להוליד המדות בלב ומה גם אחר שכבר נולדו בלב דאל"כ לא היה נמשך מהם שפע למחשבה והרהור במוח למה צריך לחזור ולהולידם כו'. וצריך לומר דלא כדלעיל במדות שבלב שבאים להרהר במחשבה שזהו השפעת יעקב ללאה כי שפע יעקב ללאה הוא בא מעצם המדות בתולדותם מאו"א שהן מדות שבשכל דוקא כנ"ל וז"ש ששם עלו שבטים שבטי י"ה דוקא ומה שמן המדות שבלב נמשך למחשבה הן בחי' שבטים דבריאה שהן המדות שנולדו ויוצאים מן הבל הלב באותיות המחשבה

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.