קמד, ג

(כנראה בחוש שגם שיתפעל אדם באה"ר וישמח יותר מכפי המדה ויבוא מזה בשחוק וחדוה יתירה יתאפק מזה ע"י היראה ופחד אלקות בגבורות דשמאל דוחה הנ"ל שהוא כמו מ"ש הטבעי' למאוס בחיי הבלו כו' כנ"ל וד"ל). וכידוע דטבע הגבורות לדחות ולרחק למי שאינו ראוי וכשר בתכלית. ויראה לדקדק בעצמו להיות בר לבב ונקי מכל סיג ופסולת דק וכ"ש שלא יוכל לקרב שם קליפה דפלשתים שאין להם כח כלל וכלל לקבל שרש יניקה כל שהוא מבחי' פחד יצחק. כי אדרבה מדריגתו הוא המנגד להם להיותו בבחי' הגבורות דיראה ופחד וביטול במציאות ממש ששם לא יקרבו שום הוללות כמו העומד לפני המלך הנורא ביותר באימה ופחד גדול עד שארכובותיו דא לדא נקשן מעוצם הפחד והביטול ששם לא יוכל לקרב שום ענין שחוק והוללות מפני שהוא ענין פר"ע כו' היפך הביטול וז"ש לא יתיצבו הוללים לנגד עיניך דווקא וד"ל (וכן לע"ל דכתיב ובאו במערות צורים מפני פחד ה' כו'). וע"כ הגם שהי' ענין בארות דאברהם מבחי' החסד אך ע"י בחי' חפירות יצחק מחדש בבחי' הגבורות לא יוכלו פלשתים עוד לסתום (ועז"נ באר חפרוה שרים אברהם ויצחק כי בארות דיצחק שהי' בבחי' הגבורות לבדו למצוא מ"ח כנ"ל אינו רק מבחי' יצחק לבדו ששם ודאי לא יכול לקבל יניקה דפלשתים וכמו שיהי' לע"ל שיאמרו ליצחק כי אתה אבינו לפי שלע"ל יהי' רק פחד אלקי' על כל הברואי' (כמשי"ת) אך על בארות דאברהם שסתמום פלשתים כנ"ל וחזר יצחק וחפרם מחדש כמ"ש וישב יצחק ויחפור כו' עז"א באר חפרוה שרים אברהם ויצחק כו' וכמ"ש במ"א באריכות). וזהו ויקרא להן שמות כשמת שקרא להן אברהם אביו. דהנה בארות דאברהם איש החסד הי' מבחי' אורות החסדים העליונים דאצי' שהוא בא ונמשך בגילוי מהעלם העליון כנ"ל מלמע' למטה מטה יותר כנ"ל. ולהיות שאחר הסתימה שסתמום פלשתים וימלאום עפר כנ"ל חזר יצחק וגילה את מי החסדים הללו עצמם מן ההעלם שלמטה להיות מתגלין כמו שהי' קודם ע"כ לא קרא להן שמות כשמות הבארות שלו שחפר למצוא מ"ח מתחת לארץ שהן מ"ת שעולין בבחי' הגבורות דאו"ח דווקא אלא קרא לבארות דאברהם כשמות שקרא להן אברהם אביו שהוא שמות דחסדים דווקא כי הרי הן מ"ע דבחי' דחסדים ממש רק שסתמום פלשתים לבד ויצחק גילה אותן מהעלמן לבד מחדש ע"י מדריגתו ביראה ופחד דווקא. כדי שלא יקבלו החיצונים יניקה ממותרי החסדים הנופלים בבחי' פסולת מטעם הנ"ל וד"ל. וזהו הטעם ג"כ שבקריאת שמות דיצחק כתיב שמות בוי"ו דווקא לפי שגם שהן שמות דחסדים שיורדים בגילוי אור למטה ביותר כטבע המ"ע כו'. אבל מצד שיצחק קרא להן שמות דחסדים הללו שהוא במדריגות היראה ופחד אלקות לא נפסק אורם לעולם שלא יוכלו החיצונים להחשיך אורם כלל כנ"ל. וע"כ הן נובעים ונמשכים גם בבחי' המדות למטה במורגש שהוא בחי' הוי"ו כידוע. ואין לחיצונים יניקה מזה כלל מטעם הנ"ל. וזהו ויקרא להן שמות בוי"ו מלא. אבל מ"ש כשמת חסר לפי שהוא מזכיר השמות שקרא להן אברהם שהוא בבחי' החסד שירד למטה ביותר שכבר סתמום פלשתים וימלאום עפר ונפסק אורם ע"כ אמר כשמת חסר וי"ו וד"ל. (ופי' הפשוט משמע דגם בשמות