רו, ד

צירופים תיבות רבות מן אותיו' רבות שנתרבו ביותר שיכולים לעשות מהן כמה תיבות הרי גם עתה למעלה אינו אלא רפ"ח ניצוצים לבד רק למטה נתחלקו לרבבות אלפים צירופי תיבות והוא מה שיש מספר מרובה מאד בנשמות וניצוצות דקדושה בכל דור ודור יותר מס"ר אשר מעולם לא ירדו למטה להתברר עדיין וכן כמה אלפים רבבות נשמות חדשות שבאים בכל דור בגלגולים בעיבור בנשמות שבגופים ודצ"ח כו' (ואעפ"י שיוצאי מצרים היו ס"ר לבד שיצאו מנהר נילוס שהוא נהר פישון שהוא הנהר הראשון שיוצא מעדן ששם נפלו הרפ"ח ניצוצין כו' כידוע ובשעת חורבן בית שני הי' בכמה עיירות כפליים כיוצאי מצרים ונולדים ונוספים בכל דור ודור עד שיש אלף אלפים פעמים ס"ר כו' כמו שאמר יוסף ה' עליכם אלף פעמים ויכול להיות מכל הדורות עד משיח אלף אלפים פעמים ס"ר ועכ"ז המספר למעלה רפ"ח ניצוצים לבד והוא מטעם הנ"ל דאעפ"י שמחמת פירוד האותיות ימצא הריבוי ביותר אבל הפירוד מתאחד במקורו הראשון שממנו נסתעף ואין במקור הראשון תוס' או גרעון כלל וכלל וד"ל. וכמו"כ מצינו בי"ב השבטים שכל שבט כולל סך מסויים מ' או נ' או ס' אלפים ולא יוסיף ולא יגרע בריבוי חלקיו רק כמו שהוא בשרש ומקור הכללי שאין ההתפשטות אלא לפי השרש כו' ולכך יעקב שכל ידיו ולא הי' יכול לעשות רצון יוסף לברך למנשה בימינו שא"א שיהי' התפשטות חלקיו יותר משרשו למעלה כו' וכך הוא במספר המרכבה דפני אריה ופני שור כו' כמו שהיה בדגל מחנה יהודה מספר כך וכך כן הי' המספר במרכבה דפני אריה להימין ומחנה מיכאל שהוא מספר ק"פ אלף כו' ולא יכול להיות יותר ולא יהי' גרעון כו' וכמו"כ בהשתלשלות עוד מעולם הבריאה ליצירה ומיצי' לעשיה הכל יהי' במספר קצוב גם שירבה יותר ויותר בכפלי כפלים כמשל הנ"ל בפירוד האותיות עכ"ז הכל במדה ושיעור הניתן להתחלק ממקור הראשון הכוללם יחד כנ"ל רק שזה המספר דדגלים שנזכר בתורה מדבר בבחי' עולם הבריאה המספר הוא כך שהתורה נק' תורה דבריאה ויצי' גם למטה המספר בבנ"י בעצם שרשם במספר ס"ר אבל הרי נוסף ע"ז אלף אלפים פעמים כנ"ל וד"ל:

(ו) והנה זהו כל עיקר ענין הבירור והתיקון דשם מ"ה דחכ' דתו"מ ויחו"ע דק"ש וכה"ג הכל הוא רק להעלות כל הדברים שנפלו למטה בעולם הפירוד ע"י השבירה דכלים דתוהו הנ"ל בבחי' הפירוד והריבוי בריחוק מאלקות שיבואו ויעלו למעלה בעולם היחוד להבטל ולהכלל באחדות ה' הפשוטה ביחוד העליון האמיתי שאין שם בחי' פירוד כלל וכלל כנ"ל בענין ומשם יפרד כו' שבנהר עצמו כמו שיוצא מעדן הוא עדיין בתכלית היחוד העליון וכנ"ל דכל הקרוב קרוב יותר לאחדות העליון יותר הוא בבחי' היחוד האלקי ובמיעוט המספר כו' כמו אור הכתר שהוא בחי' הרצון ותענוג העליון שלמעלה מן החכ' עדן עצמו אין בו התפשטות והמשכה עדיין ואינו נק' בשם נהר עדיין אלא הוא בבחי' העלם האח"פ כמו שאומרים אתה אחד ושמך אחד אתה