קצ, ב

אך יש בזה ב' טעמים הא' כמו המביא מנחה לפני המלך שהעיקר הוא ההכנעה להיות רצוי לפניו וימצא חן בעיניו כמנחה ששלח יעקב לעשו כו'. וכך היה בקרבן מנחה דקין והבל שהבל הביא מנחה לה' מבכורות צאנו כו' וקין הביא מנחה לה' מפרי האדמה כו' לא היה זה רק שיעלו לרצון לפני ה' וכמ"ש וישע ה' אל הבל כו' ויומשך להם מאור פני מלך חיים שפע וברכות במעשה ידיהם זה בצאנו וזה בפרי אדמתו כו'. וכך הוא בקרבנות הפרים וכבשים שמקטירים ע"ג המזבח להיות עולה לרצון לפני ה' כמו השלמים ועולות שבא להקריב קרבנו בהכנעה כדי לכפר על עונו להיות רצוי לפני ה' כמו ונרצה לו לכפר כו' ולהמשיך לו שפע וברכה במעשה ידיו וכהנים אוכלים שאר הבשר ובעלים מתכפרים ועיקר הכפרה בחלב ודם מפני שמזה מתברר ועולה למעלה בשרש נה"ב בבחינת פני שור שבמרכבה ומשם יעלה לריח ניחוח להוי' והוא הטעם הב' כנ"ל בעיקר ענין המנחה ודורון שהתפעלות האדון או המלך הוא מן ההתחדשות הנפלאה של המנחה כשהוא דבר מחודש ונפלא ביותר כו'. וכך הוא בענין העלאת ריח הקרבן מהקטרת חלב ודם שיעלה למעלה מעלה כ"כ להיות ריח ניחוח לה' ממש שנק' נייחא דרוחא כו'. והוא לפי שבהמה זו הגשמית שרשה בפני שור כו' וע"י שבה"כ נפלו למטה מטה ביותר ובהעלאת הבהמה ע"ג המזבח ונשרפת באש המערכה והוקטר החלב כו' יעלה הטוב האלקי הגנוז ונעלם בשרשו ברפ"ח ניצוצין דבחינת התהו שנפלו עם הכלים בפיזור ופירוד שלהם למטה וע"כ זהו כדבר מחודש ונפלא ביותר שיתפעל המלך ביותר וע"כ נעשה לריח ניחוח לה' ממש בנייחא שהוא נח"ר בעונג נפלא מאד להיות מזה נחות דרגא להתצמצם ולירד מרוממות העצמות דא"ס להתמשך למטה להמשיך כל טוב ורב חסד העליון למלאות כל הבקשות והעלאות כו' מפני שנמשך לב המלך העליון מעוצם רוממות שלו למטה להאיר באור פני מלך למצוא חן וחסד בעיניו כו' וכמו בקרבן נח דכתיב וירח ה' את ריח הניחוח ואמר לא אוסיף עוד כו' וכה"ג. ועיקר הענין הוא רק מצד בחינת ההתחדשות דבירורים דרפ"ח כו' שזהו כמו צפור המלומדת לדבר וכה"ג וד"ל. וזהו הטעם שכללות הקרבנות נק' בשם מנחה כמו שאו מנחה ובאו לפניו כו' (כמו וערבה לה' מנחת יהודה כו'. וכן ירח מנחה וכה"ג) לפי שעיקר ענין ההעלאה לריח ניחוח מהם למעלה הוא מצד בחינת ההתחדשות בהעלאת הבירורים כו' שזהו כדבר חדש ונפלא שמביאים לפני המלכים כו' כנ"ל וכמו"כ התפלה שבמקום קרבן עכשיו היינו בחינת הקטרת חלב ודם שבגוף כשמתפעל באה"ר העולה ברשפי אש שלהבת יה מחום הטבעי שבלב בשר דוקא לאהוב את ה' בשני יצריך דוקא כו' שעולה לה' כקרבן ממש ונק' מנחה בכלל שעושה נח"ר ונייחא דרוחא למעלה להיות מזה ניחוח שנק' נחות דרגא להמשיך לאדם שפע רב (בח"י ברכות דשמ"ע כו') אך יש להבין עדיין מהו הטעם שנק' הקרבן ריח ניחוח. ואמנם ידוע עד"מ שהריח הגשמי טבעו לחזק את כח עצם הנפש לחדשה ולהמשיכה באור וחיות חדש שנק' השבת הנפש וממילא מאיר אור חדש גם