קסה, ב

לנמוך וגם הוא כלול מימין ושמאל ואמצע שהוא התורה שהיא בבחי' ת"ת וזהו שנק' אמת כמ"ש בזוהר ע"פ ונתתם לי אות אמת דא וי"ו כו'. וז"ש תתן אמת דתורה ליעקב דוקא שהוא בבחי' ת"ת קו האמצעי כידוע) אך לא היה יכול להיות מן האבן מצבה בבחי' וי"ו יו"ד מאחר שעשה ההעלאה של האבן עד ששם אותה מראשותיו להיותו בבחי' נקודה דיו"ד בביטול לגבי אור הכתר שנק' מראשותיו כנ"ל (כמו שאמר דאפי' אור צח כו' אתחשך קמי' עילת העילות דהיינו מקיף דכתר הנ"ל) וכמו שאמר איידי דטריד למבלע לא פליט דבחי' החכ' כמו שהיא בבחי' אין וביטול כנ"ל טריד למיבלע לקבל מפנימי' הכתר ולא יכול להיות המשכה מחכ' דתורה הקדומה למטה כלל. אך שהשיג במעלת המקום הזה שהוא נורא בבחי' גילוי אור פנימי' הכתר בת"ת כו' ויש שם הוי' במקום הזה ממש אז השיג שיכול לבא ג"כ מבחי' העלם דחכ' הקדומה שהוא יו"ד דאבן ששם מראשותיו למטה בגילוי גמור ולזה השכים יעקב בבוקר ויקח את האבן כו' וישם אותה מצבה שעשה אותה כצורת וי"ו שנמשך מן היו"ד דח"ע למטה ממש כמו האבן שמעמידים אותה למצבה בזקיפה כו' דהיינו שהמשיך מיו"ד דח"ע דתוש"מ להיות המשכה בגילוי באותיות דתושב"כ ותושבע"פ וזהו ויקם עדות ביעקב דוקא ותורה שם בישראל לפי שיעקב דוקא המשיך שרש התורה שנק' עדות ממקורה הראשון וזהו ותורה העליונה שם בישראל למטה בגילוי כו' והיינו ע"י שהעלה את האבן דנקודה די' דחכ' בתחלה למראשותיו בבחי' מקיף דכתר הכללי (שהוא שם אהיה אנא זמין לאתגלאה בעוה"ב כו') וע"י העלאה זאת בבחי' ביטול גרמה בחי' ההמשכה שעשה אותה אח"כ מצבה להיות בצורת וי"ו דכל המשכה א"א בלא העלאה בתחלה דרוח אייתי רוח כו' (ומשום דיעקב בריח התיכון שעולה עד פנימי' הכתר לקצה העליון שנק' מראשותיו כנ"ל ומבריח לקצה התחתון לבא בגילוי גמור למטה בבחי' המל' שנק' מצבה בה"א וכמ"ש אבן מאסו כו' וד"ל):

(ה) ומעתה יש להבין מ"ש עוד ויצוק שמן על ראשה דוקא. ולכאורה מה הוצרך ליציקת השמן אחר שכבר עשה לאבן זה מצבה בציור וי"ו וגם למה יצק השמן על ראשה דוקא כו'. אך הענין הוא דהגם שעשה לאבן מצבה כנ"ל ה"ז רק בחי' ציור קו קצר מצומצם לבד שזהו רק עצם המשכה הכללי' דתוש"מ הנ"ל שתבא לידי גילוי מן ההעלם דעצמות המאציל כנ"ל באצי' ומאצי' לבי"ע ולזאת לא היה יכול להיות עדיין ח"ע דתורה לבא בגילוי אור בכלים מכלים שונים שהן רמ"ח מ"ע שבאו בהתלבשות בחיצוניות בדברים גשמיים דנוגה כמו מצות ציצית בצמר גשמי ותפילין בקלף גשמי וכה"ג כל התורה כולה שנתלבשה בענינים גשמיי' ונק' כלים לאורות עליונים וכמ"ש כי נר מצוה ותורה אור כו' וגם מה שהתורה באה באותיות גשמיי' בתושב"כ עד שנק' ספר כו' באותיות כתובים על קלף גשמי כו' והעיקר הוא מה שהתורה באה בהתלבשות בעה"ד טו"ר להבדיל בין טמא לטהור שהן שיתא סדרי משנה כשר פסול טהור טמא חייב