קנא, ב

ג"כ ב' אופנים א' שגם השכל נולד מן התענוג והוא עונג שבשכל שממנו מקור מוצא מאין ליש (שנק' קוועלט). והרי יש בעונג שבשכל ג"כ בחינת חו"ג. בחינת גבורה שבתענוג בחכמה הוא מה שלא יכול להתיישב בכלי המוח מרוב האור כר"ע שלא יכול להכיל כו'. שעמוק העונג בהפלאת המושג עד שיכלה כב"ע שהציץ ומת כו' וכהסתלקות הסבות כו' כנ"ל כחיך יטעום אוכל שתכלה נפשו מרוב המתיקות. כך יש במתיקות השגת הסודות כו' שזהו התפעלות העונג בשכל ברשפי אש הסתלקות ממש. וכך יוליד התפעלות האהבה בלב ג"כ בבחי' גבורה דאש. שמתלהב הלב ומסתלק כנ"ל. וההסתלקות הוא ממש אותו האור הסתלקות העונג שברשפי אש שהוליד השכל. שהאה' שבלב הוא אותו התפעלות התענוג שמתענג בדבר ההוא שהוא הוליד השכל וטעם שממנו נולדה התפעלו' אהבה בהתלהבו' הלב כו' שהוא מבחי' גבורה דתענוג שעולה למעלה. והסתלקות שבהתפעלות התלהבות הלב הוא אל בחי' הסתלקות התענוג שלמעלה מן השכל שרש שרשו וד"ל. אבל האהבה שבצמאון הנ"ל שיש בה ג"כ מהמשכות והתפשטות בכלי הלב בבחינת רו"ש ממש אע"פ שנולדה מהשכל הרי גם בשכל יש מבחינת החסדים דעונג דאו"י שהולידו שמתיישב בכלי מוחו כחכמת אדם תאיר פניו באור גלוי ומתקבל במוח עד שיכול לקבל כל המקיף דעונג דחכ' כעונג הנשמות בעוה"ב וג"ע גם בהשגת שבשכל וכמו וה' נתן חכמה לשלמה כו' בלי מדה כלל. אך בחינת הגבורות דאו"ח ברשפי אש העונג שבשכל זהו מבחינת גבורה שכלול בחסד דתענוג כענין השעשועים שבחכמה דתורה הקדומה כנ"ל שכלול מחו"ג דאו"י ואו"ח. וזהו ענין עריבות ופיקוח נפש שבמתיקות שכל (ודלא כדלעיל בפי' שעשועים) ע"כ העונג הזה שהוליד שכל וחכ' שיש בו רו"ש הסתלקות והתפשטות יחד גם במדות שבלב כאהבה שנמשך כמים בהמשכה והתפשטות שיש בה גם הצמאון מיסוד אש בהסתלקות. וזהו בחינת רו"ש שבתענוג שבחכ' עצמו כעונג שלמעלה מן השכל שרש שרשו וד"ל. ואמנם באמת האופן הב' הוא ששרש המדות שבלב הוא בעצם התענוג והרצון שלמעלה מן השכל לגמרי. גם למעל' מן השכל עצמו. (וראי' ממה שגם אם בטלה דבר לא בטלה עצם האהבה) (דהחכמה מאין תמצא בדילוג הערך כמו ממזל ונוצר כו' וז"א שהן עצם המדות בע"י עצמו אחיד כו' שלמעלה ממזל ונוצר כו' כמ"ש במ"א וד"ל) וע"כ התגברות התפעלות המדו' בלב למע' מהשכל והטעם שהולידו כידוע. ולזאת בחי' חו"ג דאהבה שבלב בב' אופנים הנ"ל הכל הוא בחי' חו"ג דתענוג העצמי ממש בבחינת המקיפין דאו"י ואו"ח הנ"ל באין הפרש ביניהם כלל. וע"כ נקרא אה"ר שבלב בשם אהבה בתענוגים ממש שזהו כב' תענוגים דב' מקיפים דחו"ג דעצמות התענוג הפשוט הנ"ל וד"ל:

(ו) והנה ע"פ כל הנ"ל יובן מה שהברכות דיצחק ליעקב היה בשם אלקים דוקא. שהוא בחינת הצמצום בבחינת גבורות כנ"ל כמ"ש ויתן לך האלקים כו'. אע"פ שעיקר הברכה שהוא אור השפע דחסד הוא בשם הוי' דוקא כידוע. להיות ידוע ששרש האבות אברהם יצחק ויעקב הוא בבחינת המדות דחג"ת דאצי'. כמאמר האבות הן המרכבה. שהן