קמד, ב

יקבל שום אור האלקי כעפר דומם) מפני שעפר הוא עוצם הקרירות והמשכת אחר עצמו ביותר שלא ליזוז ממקומו כלל וזה בא מצד ההוללות וליצנות שדוחה מלבו ונפשו כל דבר קירוב ויראת אלקים. שע"כ אמרו כת ליצים אינם מקבלים פני שכינה מפני שלא יוכלו כלל לבוא בקרבם אלקו' באוי"ר וגם תוכחה לא יקבל כי יסוד העפר שבלצים קשה ביותר עד שיעמוד לנגד כל אור החסד הזרוע מצדיק עליון לעורר הנשמות שלא יקבל ולא יתעורר לעולם וכמ"ש אל תוכח לץ כו'. וזהו וימלאום עפר דווקא שע"י עפר הזה הוא המונע התפעלות האה' והדביקות לעול' (וזהו הי' אחרי מות אברהם דווקא אבל בימות אברהם שהי' אור החסד ואה"ר עליונה מאיר למטה מאוד שהן בחי' מ"ע שבחפירות הבארות כנ"ל לא הי' ביכולת קליפה דפלשתים הנ"ל לסותמם וד"ל):

(ז) אך הנה כ"ז שהי' ביכולת קליפה דפלשתים לסתום בעפר. זהו לבארות דאברהם שהי' בבחי' המשכת החסדים דמ"ע כנ"ל. אבל הנה בחי' יצחק שהיה בבחי' הגבור' דאו"ח בהעלאת דבחי' מ"ת שמתחת לארץ שעולין מלמט' למע' בתגבורת גדולה וחזקה לעלות למע' עד שיש בכוחם לנקוב הסלעים ועפר הקשה ביותר בעלותם ממטה למע' דרך עובי הארץ הנה למים הללו שנק' מ"ח דווקא לא יוכלו פלשתים לסתום כלל וכלל. כי הנה מבואר למע' מדתו של יצחק שהי' בבחי' יראה ופחד אלקות דווקא שהוא ההעלאה והפשטה מן העצמו' בתכלית. וכמו התשובה בלב נשבר מאוד שנק' מי בוכים כו' וכצעקה בתפלה במרירות נפש מאוד שזהו הנק' מ"ח דווקא כמ"ש ביום ההוא יצאו מ"ח כו' שהוא המנגד ממש לקליפה דפלשתים שהוא ההוללות וליצנות בפר"ע (כמו המרה השחורה שהוא היפך המרה הלבנה ממש) וע"כ לא זו שלא יוכלו פלשתים לסתום לבארות דיצחק כשמצאו מ"ח כמ"ש ויחפרו עבדי יצחק בנחל וימצאו שם מ"ח אלא גם כל הבארות דאברהם אביו שסתמום פלשתים כבר אמר וישב יצחק ויחפור את הבארות אשר סתמום פלשתים אחרי מות אברהם דווקא כנ"ל ויקרא להן שמות כו'. דכאשר יצחק שב לחפור את הבארות דאברהם הגם שהי' רק בבחי' המשכות החסדים דמ"ע לבד. אבל ע"י חפירה דיצחק חפר אותם מחדש שהוא בחי' היראה ופחד אלקות ובלב נשבר ונדכה מעומק הלב אז גם המשכת באה"ר בשמחה יתירה העליונה מלמע' למטה דבחי' חסד דאברהם הנ"ל לא יפול הנופל לעולם בקליפה דליצנות והוללות הנ"ל מצד היראה והפחד אלקות דבחי' יצחק שהוא עיקר המנגד לבחי' הוללות וליצנות דפלשתים (כמ"ש טבעית שהוא המנגד למרה לבנה כך הוא המ"ש טבעית למאוס בחייו הגשמיי' מפני פחד אלקות שירא ליפרד מיחודו ית' ע"כ הוא מרגיז מאוד על יצה"ר שבחלל השמאלי ומדחה אותו בשמאל דוחה דבחי' הגבורות דווקא לבער הרע מקרבו כו' והוא עיקר המנגד שלא יוכל לישב במושב ליצים וישנא מאוד ההוללות). וזהו וישב יצחק ויחפור כו' משום דע"י בחי' החסד דאברהם שהוא ימין מקרבת הנ"ל הר"ז ימין מקרבת יוכל לירד למטה מאוד עד שגם פלשתים יקבלו שם כנ"ל. אבל בחי' הגבורות דפחד יצחק הוא להיפך שהוא בבחי' שמאל דוחה לדחות לחיצונים לבער הרע ע"י היראה אלקות.