קסה, א
בחי' מ"ה ממש וז"ש אבן מאסו הבונים היתה לראש פינה שזהו מ"ש וישם מראשותיו וד"ל):
(ד) וזהו ויקח מאבני המקום וישם מראשותיו ואח"כ וישכב במקום ההוא. פי' וישכב י"ש כ"ב אתוון דאורייתא כו'. כי הנה לאחר שהעלה יעקב לכל בחי' האותיות שנק' אבנים ונכללו באבן א' דיו"ד דח"ע וישם מראשותיו למעלה בבחי' מקיף דכתר הכללי הנה אחר העלאה וביטול זה למקורא דכולא חזר והמשיך אח"כ להיות בחי' גילוי אור עצמות א"ס ממש כמו שהוא בעצמותו שנק' יש האמיתי כמו להנחיל אוהבי יש בעוה"ב שיתגלה אור עצמותו ית' בכ"ב אתוון דאורייתא כידוע דאורייתא מח"ע נפקת היינו מבחי' החכ' הקדומה שבעצמותו ית' ממש כמ"ש ואהיה אצלו אמון כו' אלפים שנה קודם שהאציל וברא כו' וכמ"ש ה' קנני ראשית דרכו כו' וע"כ לאחר שבחי' ח"ע דנקודה דיו"ד נתעלה למעלה בבחי' מקיף דכתר כנ"ל אזי עי"ז היה יכול לחזור ולהמשיך מעצמות א"ס בחכמה שבתורה הקדומה הנ"ל לבא בגילוי למטה בכ"ב אותיות וזהו וישכב יש כ"ב שבאותיות התורה ומזה היה שרש חדש לחדש מעשה בראשית באותיות הדבור העליון שנק' אבני המקום בכלל כנ"ל וכמ"ש בראשית בשביל התורה שנק' ראשית כו' וד"ל. אך הנה כ"ז היה עדיין למעלה בשרש ומקור התורה כמו שהוא לפני האצי' שנק' תורה שלמעלה (כענין מ"ש בספר הבהיר דוד המלך היה מחבר תוש"מ בהקב"ה) וזהו וישכב יש כ"ב כנ"ל אך לאחר שקם משנתו ונגלה אליו הוי' במקום הזה אמר אכן יש הוי' במקום הזה פי' שיכול שם הוי' דאצי' לבא בגילוי גמור במקום הזה כו' וירא ויאמר מה נורא המקום הזה אין זה כי אם בית אלקים וזה שער השמים שהוא אותיות התורה שנק' היכלא עילאה דקוב"ה כו' כמ"ש דוד אחת שאלתי שבתי בבית ה' כו' וזה שער השמים העליונים דבחי' מקיף דכתר הכללי הנ"ל שיכול לבא בגילוי בשער זה והוא מה שיכול להיות המשכות רצה"ע בתורה הנגלית לנו מחכמה הקדומה והיינו באותיות התורה (שנק' ספר וסיפור דהיינו תושב"כ ותושבע"פ כמשי"ת) וזהו וישכם יעקב בבקר (שהוא בחי' חסד אל כל היום) ויקח את האבן אשר שם מראשותיו בבחי' הביטול והעלה למעלה (ששכב בלילה שהוא בחי' או"ח לקדמותו (כידוע במדת לילה ומדת יום) כמא' ביום יושב ועוסק בתורה ובלילה רוכב על כרוב קל ושט בבחי' אלף כו') וישם אותה מצבה. פי' מצבה כמו שמשימין מצבת אבן שיזקפו את האבן המונח בארץ ומעמידים אותו בבנין קומה זקופה כזקיפת לבינה כמו קמה אלומתי וגם נצבה כו'. והענין הוא שזהו ענין בחי' המשכת וירידת אור החכ' שבתורה הקדומה הנ"ל כאשר נמשכת ויורדת מלמעלה למטה דוקא בבחי' או"י והוא כמו אות הוי"ו שראשו יו"ד ואח"כ נמשך מן היו"ד קו קצר כך הוא ענין המשכה דח"ע דתורה שהיא יו"ד ונמשך למטה מטה באבי"ע ונק' תורה דאצי' ותורה דבריאה שלומדים בגעה"ע עד התורה דעשי' הנגלית לנו כו' (כידוע בבחי' הקו שהוא בחי' ההמשכה וירידה מגבוה
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.